אברהם קריב

סופר, מתרגם, עורך ומבקר ספרות עברי

אברהם קָרִיב (1 באפריל 19008 במרץ 1976) היה מסאי, משורר, מבקר ספרות, עורך, ומתרגם עברי.

אברהם קריב
אברהם קריב, 1964
אברהם קריב, 1964
לידה מרץ 1900
סלובודקה, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 במרץ 1976 (בגיל 76) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין קריית שאול עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אביבה קריב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
יהודה בורלא (שמאל), דב סדן (במרכז) ואברהם קריב, 1964

ביוגרפיה

עריכה

קריב נולד בעיירה סלובודקה שבליטא (אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית) ליעקב קריב. בנערותו למד בישיבות טלז ומיר. למד בבית מדרש למורים עבריים באודסה, ולאחר מכן התגורר במוסקבה, שבה עסק בהוראת עברית ובכתיבה. בשנת 1929 סיים ללמוד מתמטיקה ומדעי הטבע באוניברסיטת מוסקבה. את צעדיו הראשונים בעולם הספרות עשה כמתרגם של ספרות ושירה רוסית לעברית, בהם טולסטוי ודוסטויבסקי. התפרסם בעיקר בזכות חיבור מסות וכתיבה ביקורתית.

בשנת 1934 עלה קריב לארץ ישראל, ועסק ובעריכת עיתונים, בכתיבה ובתרגום בעיקר של הספרות הרוסית הקלאסית, אך גם מספרות היידיש. לאחר השואה חל מפנה בגישתו לספרות הכללית האירופית, והוא התמסר לכתיבת מסות על ספרות ישראל, חכמיה ושורשיה. אחת מעבודותיו החשובות היא עריכת כתבי מהר"ל מפראג, תקצורם ועיבודם.

קריב התפלמס רבות עם סופרי ההשכלה והציונות, על יחסם המתנכר למסורת דורות הגלות, ובשל כך הרב צבי יהודה הכהן קוק הגדירו כ"אברהם מנפץ אלילי הספרות העברית החדשה".[1]

שימש כעורך המדור הספרותי של העיתונים "דבר" ו"מאזנים", וספרי הוצאת עם עובד.

בשנת 1961 זכה בפרס מילוא,[2] בשנת 1969 זכה בפרס ראש הממשלה לסופרים עבריים,[3] ובשנת 1973 זכה בפרס ביאליק, על קובצי כתביו בשני כרכים: "מיתרים ומערכות" ו-"משלשום ועד הנה".[4]

אברהם קריב נפטר בשנת 1976, בו' באדר ב' תשל"ו, ונקבר בבית העלמין קריית שאול בתל אביב.

על שמו "פרס אברהם קריב לביקורת הספרות" ורחוב בחיפה.[5]

מספריו

עריכה
  • שבעת עמודי התנ"ך: אישים ואידיאות בספר הספרים, מהדורה ראשונה, עם עובד - תשכ"ח, מהדורה שנייה - תנועת אורות[6]
  • קול ובת קול: שירות ושירים, הוצאת עם עובד, 1952
  • אדברה וירוח לי: (מסות על הספרות), 1951
  • אל שרשי יהדות, מוסד הרב קוק, ירושלים, 1978
  • מסוד חכמים: בנתיבי אגדות חז"ל, מוסד הרב קוק, ירושלים, תשל"ו,
  • ליטא מכורתי, הוצאת ידידים, תש"ך, 50 עמודים, חיפה
  • ליטא מכורתי, תורגם סימולטנית ליידיש על ידי אליעזר רובינשטיין בשם "מיין היימלאנד ליטע", הוצאת מנורה, תל אביב, 1962
  • כתבי מהר"ל מפראג, שני כרכים, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, תשכ"ד - 1960
  • נרתק את השלשלת: מאמרים והרצאות על העם והמדינה, הוצאת מחברות לספרות
  • משלשום ועד הנה, הוצאת מ. ניומן
  • נימים בשירת תהילים, הוצאת פינת הספר, חיפה, 1973
  • עטרה ליושנה: מאמרים על הספרות, על העם, על המדינה
  • מיתרים ומערכות, הוצאת מ. ניומן
  • כנסת (סדרה חדשה): קבצים לחקר הספרות העברית (עריכה), הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 1960
  • שבת ומועד בדרוש ובחסידות (עריכה), הוצאת דביר, 1966
  • עיונים: מאמרי בקורת, הוצאת אגודת הסופרים העבריים ליד דביר[7]

מתרגומיו

עריכה

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אברהם קריב בוויקישיתוף

מפרי עטו:

הערות שוליים

עריכה


הקודם:
אברהם רגלסון
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אהרן מגד

1973
הבא:
ישראל כהן