אות השירות בישראל

אות השירות בישראל הוא אות המוענק לנספחים צבאיים זרים המשרתים בישראל, לקראת סיום שליחותם בארץ. על ייסוד האות החליטה ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים ב-19 בדצמבר 2006 והחלטה זו קיבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 11 בינואר 2007[1].

אות השירות בישראל
אות השירות בישראל
אות השירות בישראל
עריכת הנתון בוויקינתונים
פרטים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
נוסד 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אות השירות בישראל, גרסה ישנה

זכאות לאות

עריכה

האות יוענק לנספח הצבאי הזר בתום שירותו, בתנאי ששירת שנתיים לפחות בישראל, כביטוי סמלי וכהוקרה על שירותו בישראל. ראש אגף אסטרטגיה ומעג"ש בצה"ל רשאי, בנסיבות חריגות, לאשר הענקת אות השירות בישראל לנספח צבאי זר, אשר שרת בישראל תקופה קצרה יותר. ההחלטה להעניק את אות השירות בישראל תתואם מבעוד מועד עם הזכאי לקבלתו - כדי לקבל את הסכמתו או אישור הנחוץ לו לשם קבלת האות ממדינתו.

נספחים צבאיים עד דרגת קולונל יקבלו את האות מידי ראש החטיבה לקשרי חוץ באגף אסטרטגיה ומעגל שלישי של צה"ל. לנספחים צבאיים זרים בעלי דרגה הגבוהה מקולונל, יוענק האות על ידי ראש אגף אסטרטגיה בצה"ל.

ראש החטיבה לקשרי חוץ יהיה מוסמך, באישור הרמטכ"ל, לשלול מנספח את אות השירות בישראל אם ישתכנע כי הנספח פגע בביטחונה של מדינת ישראל או בחוקיה, או התבטא באופן פוגעני נגד העם היהודי ומדינת ישראל.

הערות שוליים

עריכה