אריאלה אזולאי

במאית, חוקרת וסופרת ישראלית

אריאלה עאישה אזולאי (נולדה ב-21 בפברואר 1962) היא מרצה לתרבות חזותית ולפילוסופיה בת זמננו, אוצרת תערוכות, במאית סרטי תעודה ומתרגמת.

אריאלה אזולאי
אריאלה עאישה אזולאי‎
לידה 21 בפברואר 1962 (בת 62) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי תרבות חזותית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מרצה לתרבות חזותית ולפילוסופיה בת זמננו, אוצרת תערוכות, במאית סרטי תעודה ומתרגמת.
מקום לימודים
מוסדות
תלמידי דוקטורט תמר ברגר עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה Igor Zabel Award for Culture and Theory (2010) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג עדי אופיר עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה

עריכה

אזולאי גדלה בראשון לציון, והיא אחותן של העיתונאית אורלי אזולאי והסופרת אילנה ברנשטיין.

שימשה כמנהלת הסמינר החדש לאוצרות ולביקורת בבית הספר קמרה אובסקורה. כמו כן, שימשה כמרצה בבית ספר מנשר לאמנות שבתל אביב.

אזולאי היא בת זוגו של פרופ' עדי אופיר, עמו ערכה את סדרת הספרים הצרפתית: "תרגומים מן המחשבה הצרפתית בת זמננו", בהוצאת הקיבוץ המאוחד.

היא ובעלה פרסמו גם שני ספרים משותפים:

  1. ימים רעים: בין אסון לאוטופיה
  2. משטר זה שאינו אחד - כיבוש ודמוקרטיה בין הים לנהר (ראו: הכיבוש הישראלי, מהנהר עד לים)

מחקר הדוקטורט שלה עסק ב"אפשרותה ומצבה של אמנות ביקורתית בישראל בשנות ה-70 וה-80".

בשנת 2010 נמנתה על מייסדי עמותת "אנו פליטים" המעניקה סיוע משפטי למבקשי מקלט ופליטים מאפריקה המגיעים לישראל בצורה לא-חוקית.

שימשה כמרצה באוניברסיטת בר-אילן במשך כ-11 שנה. בשנת 2011 הסתיימה העסקתה לאחר שלא-קיבלה קביעות, על פי אחת הטענות עקב דעותיה הפוליטיות[1]. ב-2012 ירדה לארצות הברית, ומועסקת באוניברסיטת בראון כפרופסור המרצה לתרבות מודרנית ומדיה במחלקה לספרות השוואתית.

באוקטובר 2023, לאחר מתקפת הפתע על ישראל שהביאה לפרוץ מלחמת חרבות ברזל – פרסמה במדיה החברתית שלה פוסט תמיכה בארגון הטרור חמאס – היא שיתפה את תמונת גדר-הביטחון הישראלית על גבול רצועת עזה נופלת, וכתבה: ”דלת בית הסוהר נפלה”.[2] בנוסף, הביעה תמיכה במחאות נגד צה"ל ונגד מדינת ישראל ואף עודדה הפגנות פרו-פלסטיניות שהתקיימו באותה עת ברחבי לונדון.[3]

חיים אישיים

עריכה

נשואה לפרופ' לפילוסופיה עדי אופיר. מתגוררים בפרובידנס, רוד איילנד שבארצות הברית.

ספרים

עריכה

מאמרים

עריכה

סרטים

עריכה
  • ברית אזרחית, פלסטין, 47-48 (2012)[5]
  • גם בתוך עמכם אני חי: שיחות עם עזמי בישארה (2005)
  • שרשרת המזון (2003)
  • מלאך ההיסטוריה (2001)
  • סימן משמים (1999)

תרגומים

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא אריאלה אזולאי בוויקישיתוף

אודות ספרה "אלימות מכוננת: 1947-1950":

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ לא לפיטורי אריאלה אזולאי, באתר "העוקץ", 6 במרץ 2011
  2. ^   אופיר חובב, אם לשפוט מהתמיכה במעשי חמאס - עולם התרבות הבינלאומי איבד קשר עם המציאות, באתר הארץ, 23 באוקטובר 2023
  3. ^ דרוש מקור.
  4. ^ תהל פרוש, ספר צילום חדש על הכיבוש, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2008
  5. ^ אורה לב-רון, לאמץ את המציאות שלא קרתה, באתר "העוקץ", 25 ביולי 2012