בלאטה

מחנה פליטים פלשתיני

בלאטהערבית: مخيم بلاطة) הוא מחנה פליטים פלסטינים הממוקם במבואותיה המזרחיים של העיר שכם, בשטחי הרשות הפלסטינית (שטח A). על פי נתוני אונר"אמתגוררים בו 23,600 פליטים פלסטינים[1], אף שהערכות אחרות אומדות את אוכלוסייתו בכ-30,000 ומעלה. מבחינת מספר תושביו, בלאטה הוא מחנה הפליטים הגדול ביותר בשטחי יהודה ושומרון[2]. המחנה בנוי כריבוע שאורך צלעו כ-500 מטר, ומכאן שעשרות אלפי תושביו יושבים על שטח של כרבע קמ"ר (250 דונם). בכך מהווה בלאטה אחד ממקומות היישוב הצפופים ביותר בעולם.

בלאטה (מחנה פליטים)
مخيم بلاطة
המחנה בשנות ה-50 בו אוהלים, לפני שהוקמו מבני הקבע
המחנה בשנות ה-50 בו אוהלים, לפני שהוקמו מבני הקבע
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה שכם
שטח 0.25 קמ"ר
גובה 494 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ במחנה הפליטים 14,635 (2017)
קואורדינטות 32°12′24″N 35°17′11″E / 32.20653°N 35.286482°E / 32.20653; 35.286482 
אזור זמן UTC +2
מחנה הפליטים בלאטה - מבט מהר גריזים

שם המחנה

עריכה

אף שצליל השם ערבי לכאורה ("סלע שטוח"), מקורו ככל הנראה בשיבוש שמו היווני של העץ דולב מזרחי (Platanus orientalis), ולכן מזהים אותו עם פְּלָטָנוֹס (פלטאנוס, פלאטנוס, פלטינוס), יישוב מהתקופה הביזנטית בארץ ישראל שנקרא ככל הנראה בעקבות העץ[3]. לפי מסורת השומרונים גדל במקום זה עץ האלה הנזכר בקשר עם יעקב[3].

היסטוריה

עריכה

המחנה הוקם על ידי אונר"א ב-1950, ונועד לאכלוס פליטים מאזור יפו. בתחילה התנגדו הפליטים להקמת מבני קבע במקום כדי שלא להנציח את השהייה במחנה ובשאיפה לשוב לבתיהם, ועל כן שוכנו באוהלים. ב-1956, משהתברר לפליטים כי קווי שביתת הנשק של 1949 הפכו לגבול קבוע ובלתי עביר, ניאותו לשיפור בתנאי מחייתם בדמות הקמת מבני בטון בסיסיים במקום. המבנים הוקמו על חלקות הקרקע הקטנטנות שהוקצו מלכתחילה לאוהלים משפחתיים, ועל כן נבנו בצפיפות רבה.

לאחר 1967, היה המחנה למעוז של פעילות טרור פלסטיני[4]. בשנת 1967 נמנו במחנה כ-10,000 תושבים[5]. כבר ב-1968 נשפטו כמה מתושביו לתקופות מאסר שונות[6][7], והוטל עליו עוצר באופן קבוע[8][9]. בשנת 1970 פוצץ צה"ל את ביתו של מנהל המחנה שנחשד ב"פעילות חבלנית"[10].

לאורך השנים, וביתר שאת במהלך האינתיפאדה הראשונה והשנייה, רבו בו התנגשויות אלימות בין פעילי הארגונים הפלסטיניים לבין כוחות צה"ל והשב"כ. בראשית האינתיפאדה השנייה נחשב המחנה לבסיס כח חזק שכיבושו יהיה קשה ויכלול נפגעים רבים, אך בפברואר 2002, במבצע מסע בצבעים, הצליח אביב כוכבי - מפקד חטיבת הצנחנים דאז ולימים הרמטכ"ל ה-22 - להשתלט על המחנה ולפגוע במחבלים רבים כמעט ללא נפגעים לצה"ל, בטקטיקה חדשנית שכללה כניסות מכיוונים שונים למחנה ומעבר דרך קירות בתים[11], אותה כינה "גאומטריה הפוכה". הצלחה זו העלתה את הביטחון בקרב מפקדי צה"ל והדרג המדיני בדבר יכולתו של צה"ל להשתלט על השטחים הבנויים שבשליטת הרשות הפלסטינית, דבר שבא לידי ביטוי מעט מאוחר יותר במבצע חומת מגן[12].

שירותים עירוניים

עריכה

את המחנה מנהלת "הוועדה העממית של מחנה בלאטה", המסונפת למחלקת הפליטים של הרשות הפלסטינית שהוקמה בשנת 1995. המחנה מקבל שירותי אספקת מים וחשמל מעיריית שכם הסמוכה. אונר"א מפעילה בו בית ספר ובו כ-4,000 תלמידים. בדומה למחנות פליטים פלסטיניים אחרים, רמת השירותים והתשתיות בבלאטה ירודה, והמחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות, עם כ-50% אבטלה[13].

קבוצת הכדורגל

עריכה
  ערך מורחב – מרכז שבאב בלאטה

קבוצת הכדורגל של מחנה בלאטה, "מרכז שבאב בלאטה", זכתה בגביע פלסטין בעונת 19–2018, וייצגה את הרשות הפלסטינית בתחרויות אזוריות ובינלאומיות[14].

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פרופיל מחנה הפליטים בלאטה, באתר אונר"א (באנגלית)
  2. ^ ברצועת עזה, בלבנון ובירדן קיימים מחנות פליטים גדולים יותר משמעותית, המאכלסים 100,000 ויותר
  3. ^ 1 2 עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך ומטח, 2010
  4. ^ נעצרו במחנה פליטים בתשד לחלוקת כרוזים, למרחב, 27 בפברואר 1969
  5. ^ יואל דר, סיור במחנות הפליטים, דבר, 21 ביולי 1967
  6. ^ 5 שנות מאסר לחבר מחתרת משכם, על המשמר, 27 בספטמבר 1968
  7. ^ מאסר שמונה שנים לחבר ארגון השחרור הפלשתינאי, הצופה, 30 באפריל 1968
  8. ^ הוטל עוצר כללי על שכם וגינין , הצופה, 25 באוקטובר 1968
  9. ^ הוסר העוצר ממחנה הפליטים בשכם, על המשמר, 8 בנובמבר 1968
  10. ^ נהרס ביתו של מנהל מחנה הפליטים בבלאטה, דבר, 10 בפברואר 1970
  11. ^ Hollow Land: Israel's Architecture of Occupation, Verso
  12. ^ ד"ר אורי מילשטיין, ‏תחקיר: כך הצליח צה"ל למנוע מעורבות איראנית בשטחים באינתיפאדה השנייה, באתר מעריב אונליין, 26 במרץ 2016
  13. ^ ניר ברעם, הארץ שמעבר להרים , רעננה, הוצאת עם עובד, 2016, עמוד: 17
  14. ^ עדי חנוך, קופצים לשכנים, באתר דאבל פס, 10 באוגוסט 2011