זכריהו בן ירבעם

דמות מקראית, מלך ישראל

זכריהו בן ירבעם הוא דמות מקראית, ומלך של ממלכת ישראל. לפי הכרונולוגיה המסורתית מלך בשנים 748 עד 747 לפנה"ס.

זכריהו בן ירבעם
איור משנת 1553
איור משנת 1553
לידה המאה ה-8 לפנה"ס
נרצח 747 לפנה"ס
ממלכת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת ישראל
שושלת בית יהוא
תואר מלך ישראל
אב ירבעם השני
מלך ישראל ה־15
748 לפנה"ס
מנהיג דת בתקופה ישעיהו והושע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

לאחר מות ירבעם השני ב-748 לפנה"ס חזר והתערער מעמדה של ממלכת ישראל. זכריה, בנו של ירבעם, עלה למלוכה, אך נרצח 6 חודשים לאחר מכן, ועמו נשמד בית יהוא: ”בִּשְׁנַת שְׁלֹשִׁים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה לַעֲזַרְיָהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מָלַךְ זְכַרְיָהוּ בֶן-יָרָבְעָם עַל-יִשְׂרָאֵל בְּשֹׁמְרוֹן שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים. וַיַּעַשׂ הָרַע בְּעֵינֵי ה' כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו לֹא סָר מֵחַטֹּאות יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט אֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת-יִשְׂרָאֵל. וַיִּקְשֹׁר עָלָיו שַׁלֻּם בֶּן-יָבֵשׁ וַיַּכֵּהוּ קָבָל-עָם וַיְמִיתֵהוּ וַיִּמְלֹךְ תַּחְתָּיו” (ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוקים ח'י').

הביטוי "קָבָלְ־עָם" הוא יחידאי במקרא. בתרגום הארמית כתוב "קָדָם עַמָא", כלומר: נגד העם, לעיני העם. ייתכן שהכוונה למקום ציבורי, אולי בשעת התכנסות העם או נציגיו.[1] ייתכן שזו תוספת של עורך ספר מלכים, שרצה להדגיש כי הנבואה שניתנה ליהוא ("בני רביעים ישבו לך על כיסא ישראל"[2]) התגשמה לעיני העם.[3] בתרגום השבעים, לעומת זאת, כתוב "יבלעם", כלומר שם של מקום, וחוקרים רבים סבורים כי גרסה זו עדיפה.[3]

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 383.
  2. ^ ספר מלכים ב', פרק ט"ו, פסוק י"ב; פרק י', פסוק ל'.
  3. ^ 1 2 בוסתנאי עודד, תולדות עם ישראל בימי בית ראשון, האוניברסיטה הפתוחה, כרך ב, יחידה 6, עמ' 384.
מלכי ישראל ושנת עלייתם (לפני הספירה) לכס המלוכה
ירבעם נדב בעשא אלה זמרי תבני עמרי אחאב אחזיהו יורם
928 907 906 883 882 882 882 871 852 851
יהוא יואחז יואש ירבעם השני זכריהו שלום מנחם פקחיה פקח הושע
842 814 800 784 748 747 747 737 735 732