מבנה ציבור

מבנה שנועד לצורכי הציבור, ונבנה על קרקע ציבורית

מבנה ציבור או מבנה ציבורי הוא מבנה שנועד לצורכי הציבור, ונבנה על קרקע ציבורית. למבני ציבור תכונות ייחודיות המבדילות אותם ממבנים פרטיים.

משכן הכנסת הוא מבנה ציבור המשמש את בית המחוקקים הישראלי

סוגים

עריכה

על פי חוק התכנון והבניה בישראל, מוגדרים כמבני ציבור:[1]

  1. מבנים המשמשים את הציבור באופן ישיר ושוטף: מבני חינוך, תרבות, דת, רווחה ושירותים חברתיים, בריאות, ספורט, מקלטים ומחסות ציבורים, תחנות לתחבורה ציבורית (בכללן מסופי נוסעים בנמלי ים ותעופה).
  2. מבנים המשמשים רשויות, בהם מבנים מוגבלים לגישת הציבור כתחנות משטרה, בתי סוהר ובתי מעצר, תחנות כיבוי אש, משרדי ממשלה או כל רשות אחרת המשמשים אותה למילוי תפקידה.

תפקידים ותפקוד

עריכה

בדרך כלל למבנה ציבורי יש תפקידים מוגדרים וברורים אשר קשורים זה לזה באופן ישיר, למשל ספרייה הנותנת שירותי השאלת ספרים וחדר עיון, או בית חולים הנותן מגוון של שירותי רפואה.

השירותים במבני ציבור ניתנים למגוון רחב מאוד של אנשים בעלי יכולות וצרכים שונים, ולכן התפקוד מותאם לצרכים אלו.[2] תוצאות של היות מבני ציבור מוקד לשימוש של ציבור רחב היא הפיכתם למרכזי קהילה, ולעוגנים המגדירים את המרחב העירוני, בעיקר בתחום הדתי, החברתי והתרבותי.[3] מבני ציבור רבים עומדים (בחלקם, לפחות) לרשות הציבור גם מחוץ למסגרת ולשעות הפעילות הייעודיות שלהם (למשל, שימוש במגרשי ספורט של בית ספר מחוץ לשעות הלימודים).

תכונות

עריכה
 
היכל הספר, דוגמה לאדריכלות ייחודית של מבנה ציבור

מכיוון שהקמתם ותפעולם של מבני ציבור נעשים מכספי ציבור, בניינים אלה נבנים לא פעם בפאר רב, תוך שימוש בחומרי גלם איכותיים ואף יוקרתיים. ההכרה בכך שמבני ציבור מייצגים את השלטון, וכאמור לעיל מהווים מוקד של חיי הקהילה, מובילה להקמת מבנים גדולים באופן ניכר בעלי שפה אדריכלית ייחודית עם תשומת לב רבה לחזיתות.

במקרים רבים ניצבים מבני ציבור במרחב המהווה חלק מהם, הכולל רחבות פתוחות או אף כיכר או שדרה המובילה אליהם. שטחים אלו פתוחים לקהל הרחב ובדרך כלל מיועדים להולכי רגל, ועיצובם נחשב כחלק אינטגרלי מהמבנה, וכולל גינון, הצללות, אזורי מנוחה, התכנסות וכיוצ"ב.

תכנון ובנייה

עריכה
 
הפסל דוד מוצב באקדמיה לאמנות של פירנצה

מבנה ציבורי נבנה על פי הדרישות של רשות ציבורית. כיום תכנון של מבנה ציבורי נעשה על פי פרוגרמה.[4] בתכנון של מבנה ציבורי מעורב צוות רחב מאוד שנועד לכסות את כל האספקטים של המבנה. צוות זה יכלול מלבד אדריכל ומהנדס בניין גם יועצים למגוון של תחומים - חשמל, אינסטלציה סניטרית, בטיחות, נגישות, אקוסטיקה, תנועה, פיתוח נוף, ועוד.

בשל היותם של מבני ציבור סמלי שלטון, הם מהווים יעד לונדליזם ואף לפעולות טרור. תכנון ובניה של מבנים אלו מביאים זאת כיום בחשבון, ומטמיעים אמצעי ביטחון על מנת לצמצם את פגיעותם.

בניית מבני ציבור נעשית מחומרים איכותיים במיוחד ובטכניקות מקצועיות גבוהות, והם כוללים אלמנטים אדריכליים וקישוטיים שנדיר למצוא במבנים אחרים, לעיתים אף נכללות במבנים יצירות אומנות מפורסמות, שהופכות מזוהות עם המבנה.

היסטוריה

עריכה

גלריה

עריכה

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא מבנה ציבור בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פרקים ו'-ז' בחלק ה' להצעת חוק התכנון והבנייה, התש"ע - 2010 הקלות ושימושים חורגים, הוראות שונות (ס. 367-378)
  2. ^ טלי זרחיה פרומוביץ, תכנון מבני ציבור
  3. ^ דוד נופר, מבנה ציבור – צל כלכלי
  4. ^ הגדרת שירותי ציבור במגזר הכפרי