עלי (יישוב)

היישוב עלי נמצא בראש מספר גבעות וסביבן מספר כפרים פלסטינים. ממזרח ליישוב נמצא הכפר קריוּת, המזוהה עם עירו הקדומה של יהודה איש קריות.^[3] ממערב ליישוב נמצא הכפר לובן א-שרקייה, שנהוג לזהותו עם לבונה המקראית (שופטים, כ"א, י"ט).

סמוך לצד הדרומי של עלי נמצאים מעיין הגבורה ועין עוז - מעיינות אשר שופצו על ידי היישוב להנצחת בני הזוג ולנסקי, הראל בן נון ושלמה ליבמן, שנהרגו בפיגועים באזור. מצפון ליישוב מתחת לשכונת פלגי מים נמצא עין ברקית. אתר חפירות ארכאולוגי מתקופת בית שני נמצא במרכז ״השכונה המערבית״ ביישוב.

ראשוני המתנחלים הגיעו לרכס ב-1982, עת ניטעה חורשה רחבה על הרכס^[4]. גרעין המתנחלים הראשוני הגיע למקום באלול תשמ"ד (1984) ומנה משפחות משילה, עפרה וכוכב השחר. בסוכות בשנת תשמ"ו נחגג אירוע הנחת אבן הפינה בשם "הזריחה בעלי". היישוב בראשיתו נקרא "גבעת הלבונה^[5]", אך לאחר מספר חודשים הוחלט לשנותו, בעקבות הדמיון ליישוב מעלה לבונה הסמוך^[4]. השם שנבחר, "עלי", הוא על שם עלי הכהן, אחרון הכהנים במשכן שילה.

היישוב עלי הוקם כישוב עירוני/קהילתי וכמרכז ליישובי הסביבה. ביישוב עולים חדשים וישראלים ותיקים, זוגות צעירים, משפחות וקשישים. היישוב מונה כיום כ-1,000 משפחות ומנוהל על ידי ועד מקומי. פועלים בו מספר בתי תוכנה ועסקים נוספים במרכז המסחרי.

ביישוב שוכנים מוסדות בני דוד, בהם המכינה הקדם-צבאית הראשונה, ובראשם עומדים הרב אלי סדן והרב יגאל לוינשטיין. המכינה השפיעה רבות על אופיו של היישוב, ורבים מבוגריה קבעו את ביתם ביישוב. 46 מבוגרי המכינה נהרגו בשירותם בצה"ל ובפעולות איבה^[6], בהם רועי קליין בעל עיטור העוז, עמנואל מורנו - סא"ל בסיירת מטכ"ל, אלירז פרץ והדר גולדין.

בשנת 2018 הוקמה ביישוב ישיבה תיכונית אזורית של רשת אמי"ת, ולאחר שנתיים הבעלות עברה לרשת בני עקיבא.

בעלי פועלים ארבעה בתי ספר יסודיים. שניים לבנים: בית ספר ממלכתי-דתי שש שנתי "מעין חיים" ותלמוד תורה שמונה-שנתי "הדר יוסף", ושניים לבנות: ממ"ד "כרמי חן" ובית ספר תורני "שירת חנה". ביישוב פועלות תנועת הנוער בני עקיבא ואריאל.

בקיץ ה'תשס"ו (2006) התמנה הרב אברהם שילר מישיבת הגולן לרב היישוב ועבר להתגורר בו. בנוסף, פועלים רבני קהילות בשכונות ובבתי הכנסת השונים.

בשנת 2007 נחנך בית הכנסת המרכזי "משכן עלי" במרכז היישוב, ובו בית הכנסת האשכנזי ובית כנסת הספרדי "מעשה ניסים". ב"משכן עלי" מתקיימים שיעורי תורה קבועים ואירועים קהילתיים.

השטח הבנוי של היישוב משתרע על כ־2,000 דונמים ב-8 שכונות:

• שכונת היובל: (מכונה גבעה ט') הוקמה בשנת 1998, שנת היובל למדינת ישראל, ומכאן שמה. על גבעה בגובה 854 מטר מעל פני הים. בשכונה התגוררו בשנת 2006 כ-45 משפחות. התשתיות בשכונה הוכשרו על ידי משרד השיכון וחלק מהבתים נבנו על ידי הסוכנות היהודית.^[7] תושבי השכונה הראשונים היו תלמידי הרב אלי סדן. בעקבות עתירת שלום עכשיו משנת 2005 שטענה לאי-חוקיותה של השכונה, תחילה בטענה שאין השכונה מוגדרת במסגרת תוכנית בינוי ערים, ואחר כך בטענה לאי-חוקיותם של חלק מהבתים בשכונה על פי תצלומים המוכיחים כי שטחים אלו היו מעובדים קודם עבודות הבנייה, ולכן קיימת אפשרות שיימצא מי שיוכל להוכיח את בעלותו עליהם, וייתכן שמדובר בערבים תושבי הכפר הסמוכים. על פי עתירות אלו הורה בג"ץ לשר הביטחון לבחון מחדש את אישורה של השכונה, או לחלופין להודיע על הוצאת צווי הריסה.^[8] במקביל התקיימה מערכה ציבורית להכשרת המבנים בעקבות נפילת שני קצינים תושבי השכונה, רס"ן רועי קליין ורס"ן אלירז פרץ.^[9] במאי 2011 הודיעה המדינה על כוונתה להכשיר את הבתים ולהשאיר שטח חלופי לצורך פיצוי אם יימצא טוען לבעלות על הקרקע (על פי הצעתו של דן מרגלית).^[10] רב השכונה הוא הרב אליעזר קשתיאל.
• שכונת נוף הרים: (מכונה גבעה ה') הוקמה בערב שבת פנחס תשנ"ד (1994) על גבעה בגובה 800 מטר מעל פני הים והייתה לשכונה הראשונה ביהודה ושומרון שהוקמה מחוץ ל"גבולות הישוב". בשכונה מתגוררות כיום כ-70 משפחות.
• פלגי מים: הוקמה ב-2001 על גבעה בגובה 760 מטר מעל פני הים. בשכונה מתגוררות כיום 40 משפחות של בעלי בתים עובדים, אברכים וסטודנטים. לכל הבתים בפלגי מים הוצאו צווי הריסה בין 2001 ל-2007 על ידי המנהל האזרחי. כמחציתם יושבים על אדמות פרטיות של פלסטינים שעובדו בעבר וכמחציתם במצב של "סקר" הדורש בדיקה לגבי בעלות האדמות.^[11] רב השכונה הוא הרב יהודה סדן (בנו של הרב אלי סדן).
• נווה שוהם: שכונה המתפתחת מתחת לשכונת נוף הרים ועתידה להוות את מרכז היישוב. (צפי ל-600 משפחות). רב השכונה הוא הרב אסף קורמן.
• נווה שיר: השכונה המערבית של היישוב והקרובה ביותר לכביש 60 מכל בתי היישוב, עקב גובהה הנמוך. רב השכונה הוא הרב רביד ניסים.
• נאות אילן: השכונה המרכזית של היישוב בה נמצאים כיום המרכז המסחרי ובתי הספר.
• נאות חן: שכונה מערבית ומרכזית.
• הקטורת: נמצאת בין שילה לעלי. הוקמה ב 2023 וכיום גרות שם כ - 20 משפחות.
• בעבר גבעת הרא"ה הייתה שכונה של היישוב אך התפצלה ממנו והפכה ליישוב עצמאי המתפתח ממול ליישוב.

ב-2 במרץ 2016 חדרו שני מחבלים לשכונת היובל, פצעו תושב וחוסלו בידי כיתת הכוננות של היישוב.^[12]

ב-20 ביוני 2023 שני מחבלים פלסטינים רצחו ארבעה אזרחים ישראלים במסעדה שבתחנת הדלק הצמודה לעלי, שניים מהם תושבי היישוב.

ב-29 בפברואר 2024, התרחש פיגוע נוסף באותו מקום בו נרצחו שני ישראלים.

• ארצות הברית  גרייט נק, ניו יורק, ארצות הברית (מ־2022)^[13]

•  
  מתחם בתי כנסת
•  
  מראה כללי של היישוב, 10/08
•  
  מבנה מגורים טיפוסי בלב היישוב, 10/08
•  
  אתר ארכאולוגי ביישוב

•   עלי, ברשת החברתית פייסבוק
• עלי באתר המועצה אזורית מטה בנימין
• עלי – "גבעות" סביב לה, אתר אמנה
• נטעאל בנדל, "עלי מעולם לא הייתה דומה יותר לפריז כמו היום", באתר כיפה, 15 בינואר 2014
•   עלי (יהודה ושומרון), דף שער בספרייה הלאומית