פורטל:פילוסופיה

תועלתנות היא תורה פילוסופית, הנוגעת לתחום האתיקה, שעל אף ששורשיה עתיקים, נוסחה לכלל תורה אחידה על ידי הפילוסוף ג'רמי בנת'ם, בן המאה ה-19. התורה קובעת כי ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית. בכך מהווה התועלתנות תורה הבוחנת את המעשים על פי תוצאתם, ולא על פי חשיבותם הערכית, וזאת בניגוד לתורות דאונטולוגיות המתייחסות לחשיבותם הערכית של המעשים כשלעצמם, ורואות טוב או רוע מוסרי במעשים מסוימים, בלי קשר לתוצאתם. גם לאחר בנת'ם זכתה התורה לדיון ולפיתוח על ידי פילוסופים רבים, כמו גם לביקורת מצד אחרים. הדיון בתועלתנות עודו מתקיים בשדות רבים של הפילוסופיה בתחומי תורת המוסר האתיקה, המשפטים, פילוסופיה פוליטית ותחומים רבים נוספים.

ג'ון לוק - ג'ון רולס - השיטה המדעית - ויליאם הזליט - חנה ארנדט - מישל פוקו - מסה על שכל האדם - סימולאקרה - תומאס הובס

"הגיונות על הפילוסופיה הראשונית" (בלטינית: Meditationes de Prima Philosophia, בצרפתית: Méditations Metaphysiques) היא מסה פילוסופית מאת רנה דקארט

המסה נחשבת ליצירתו החשובה ביותר ולמי שהובילה בין היתר לפתיחת ההעת החדשה הפילוסופיה.

במסה זו מנסה דקארט להוכיח את קיום האל ואת הישארות הנפש, ועל כן הכותרת המלאה היא: "הגיונות על הפילוסופיה הראשונית שבהם מוכחים מציאות האל וההבדל הממשי שבין נפש האדם וגופו".המסה התפרסמה לראשונה ב-1641 בלטינית, אך במהלך חייו פרסם מהדורה נוספת עם תגובות של פילוסופים בני זמנו ותשובותיו אליהן (התפרסמה ב-1642), וכן תרגום לשפה הצרפתית אשר אושר על ידו.

ההגיונות כתובים בגוף ראשון, כמעין אוטוביוגרפיה, כאשר הדובר הוא דקארט עצמו. יש להניח שמטרתו של דקארט בכך היא להציג את הפילוסופיה שלו כחוויה אישית אשר הוא מציע לקורא. בעוד הפילוסופיה שקדמה לדקארט נועדה רק לקהל משכיל ואליטיסטי, ייתכן שמבקש דקארט להראות כי הפילוסופיה שלו מיועדת לכל, וכל אחד יכול לעבור את התהליך שהוא עבר. ייתכן וזו הסיבה שהספר תורגם לצרפתית עוד בימי חייו, ואושר על ידו.

• פילוסופיה קדם-סוקראטית
• פילוסופיה יוונית
• פילוסופיית ימי הביניים
• פילוסופיה של העת החדשה
• עידן הנאורות
• פילוסופיה קונטיננטלית
• פילוסופיה אנליטית

ראו גם:

• פילוסופיה יהודית
• פילוסופיה מזרחית
  • פילוסופיה בודהיסטית
  • פילוסופיה סינית
  • פילוסופיה הינדואית
  • פילוסופיה הודית
  • פילוסופיה פרסית

לאוסף הציטוטים המלא

• מטאפיזיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק במתן הסברים אודות טבעם של המציאות, הקיום והעולם. השם נגזר מהמילים היווניות μετά, מֵטַא, שמשמעה "מעבר" ו-φυσικά, פיזיקה, שמשמעה "אלו שעל אודות הטבע", כאשר "אלו שעל אודות הטבע" מתייחס לחיבורים האריסטוטליים על הטבע, מימי-אדם. המטאפיזיקה מחפשת תשובות לשאלות כגון: מהו טבעה של המציאות? מהו מקום האדם ביקום? האם צבעים הם אובייקטיביים או סובייקטיביים? האם העולם קיים מחוץ למוחנו? מהו טבעם של עצמים, אירועים ומקומות?
• אונטולוגיה (תורת ההוויה) – "תורת היש", ענף של הפילוסופיה העוסק בהנחות היסוד הכלליות אודות דברים הקיימים בעולם ומאפייניהם. בעוד שתורת ההכרה עוסקת בהנחות היסוד אודות הידע עצמו, תורת ההוויה בוחנת את הנחות היסוד אודות מוּשאי הידע – הישויות הקיימות. נוטים לייחס את האונטולוגיה לתת-תחום של המטאפיזיקה, אך העיסוק בתחום זה הינו נירחב ביותר.
• אפיסטמולוגיה (תור�� ההכרה) – ענף של הפילוסופיה העוסק בידע האנושי, סוגי הידע, מקורות הידע (כגון תפיסה, היסק, זכירה ודימוי), מאפייני הידע (כגון ודאות, ספקנות) וגבולות הידע.
• לוגיקה – תורת ההיגיון, ענף של הפילוסופיה והמתמטיקה העוסק בכללים בעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
• אתיקה (הפילוסופיה של המוסר) – "תורת המידות", ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלה 'מה ראוי?' מהי 'המידה הנכונה?' שלוש השאלות הבסיסיות של האתיקה הן : "מהו הטוב?", "האם חייבים לנהוג על פיו?" ו"כיצד להצליח לנהוג על פיו?"
• אסתטיקה – ענף של הפילוסופיה העוסק, בין היתר, בשאלות: מהו יופי? האם ניתן לאפיין את מה שהופך דבר ליפה? מהו תפקידו של היופי ביצירת האמנות?
• מטאפילוסופיה – "הפילוסופיה של הפילוסופיה", ענף בפילוסופיה העוסק בחקר הפילוסופיה עצמה.

בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות ה-70, כתב האמן-בדרן הפופולרי, דן בן אמוץ, מספר רומנים, המציגים רעיונות מעמיקים, כגון "לזכור ולשכוח" ו"לא שם זין". "לזכור ולשכוח", העוסק בשואה, באופן מקורי ונועז, ונלמד בשיעורי הספרות, בהמלצת משרד החינוך. "לא שם זין", העוסק בפצועי ונכי מלחמה, עובד לסרט קולנוע. בתקופה זו, נקשר בן אמוץ לפילוסוף, משה קרוי, הפך למו"ל ספרו, "החיים על פי השכל", ואימץ ממנו את הפילוסופיה האובייקטיביסטית של איין ראנד. בהשפעת ראנד, כתב בן אמוץ על כריכות ספריו, "ספריות ההשאלה שודדות בעזרתך את פרי עמלם של סופרים ומו"לים", כמחאה על כך, שספריות אלו רוכשות עותקים בודדים מספריו, ומשאילות אותם לכל דורש, בחינם.