שביט האלי

שביט מחזורי שזמן ההקפה שלו סביב השמש עומד על 75.3 שנים
(הופנה מהדף שביט היילי)
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה. (4 ביולי 2024)

שביט האלי, המסומל באופן רשמי כ-1P/Halley, הוא שביט מחזורי מפורסם שזמן ההקפה שלו סביב השמש הוא בין 72 ל-80 שנה.[1] זמן ההקפה אינו קבוע בשל השפעות כבידה של הפלנטות.[2] כששביט האלי מתקרב לשמש הבהירות נראית שלו עולה באופן ניכר, והוא נראה בעין בלתי מזוינת. חלק מהפעמים שבהם ביקר שביט האלי במערכת השמש הפנימית זכו לתיאורים מפורטים על ידי אסטרונומים ועל ידי צופים לא מקצועיים.

שביט האלי
שביט האלי, צולם ב-8 במרץ 1986
שביט האלי, צולם ב-8 במרץ 1986
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג שביט
קטגוריה שביט מחזורי
תאריך גילוי מימי קדם
מגלה נחזה על ידי אדמונד האלי ב-1705
על שם אדמונד היילי עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
מרחק ממוצע מהשמש 2,661,100,000 ק"מ
(17.8 AU)
אפואפסיד 5,247,450,000 ק"מ
(35.1 AU)
פריאפסיד 87,607,000 ק"מ
(0.586 AU)
ציר חצי-ראשי 17.8341 יחידה אסטרונומית, 17.92781774±0.00000001 יחידה אסטרונומית
אקסצנטריות 0.967
זמן הקפה 75.3 שנים ימים
נטיית מסלול 162.3°
מאפיינים פיזיים
ממדים 15 (אורך), 8 (רוחב), 11 (עומק) ק"מ
מסה ‎2.2±0.9×1014ק"ג
צפיפות ממוצעת 850±350 קילוגרם למטר מעוקב
אלבדו 0.04 עריכת הנתון בוויקינתונים
בהירות נראית 28.2 (2003)
בהירות מוחלטת 5.5 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפייני אטמוספירה
מים 80%
פחמן חד-חמצני 10%
תערובת של מתאן ואמוניה 2.5%
פחממנים עקבות
ברזל עקבות
נתרן עקבות
ציאנוגן עקבות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

השביט נקרא על שמו של אדמונד האלי, הראשון להכיר בכך שההופעות הקודמות המתועדות של שביט, הן בעצם הופעות של אותו שביט, ומי שאף חזה את שנת הופעתו הבאה.

הרכב

עריכה

גשושיות וגה (1984) וג'וטו (1986) סיפקו את המבט הראשון אל פני השטח והמבנה של האלי. הגרעין הוא קונגלומרט של קרח ואבק, המכונה לעיתים קרובות "כדור שלג מלוכלך",[3] שפני השטח שלו מכוסים בחומר כהה עשיר בפחמן. מתוך החומר שנפלט מהשביט, 80% הם מים, 10% פחמן חד-חמצני, ו-2.5% תערובת של מתאן ואמוניה. פחממנים, ברזל ונתרן נמצאו בכמויות מזעריות, כמו גם גז ציאנוגן.

היסטוריה מוקדמת

עריכה

ב-1705 פרסם האסטרונום האנגלי אדמונד האלי קטלוג של 24 שביטים. חישוביו הראו כי המסלול של השביט של 1682 היה כמעט זהה לאלה של השביטים שהופיעו ב-1531 (אותם תיעד פטרוס אפיאנוס (אנ')) ו-1607 (אותם תיעד יוהאנס קפלר בפראג). הוא הסיק ששלושת השביטים היו בעצם אותו גרם שמימי שחזר כל 76 שנה. לאחר הערכה גסה של הסטיות במסלולו שהשביט יצבור בשל השפעת משיכת הפלנטות, בספרו Synopsis Astronomia Cometicae ‏ (1705), הוא ניבא כי השביט ישוב בשנת 1758. נבואתו אכן התגשמה, אף על פי שהשביט לא נראה עד 1758 והגיע לפריהליון שלו רק במרץ 1759. כוח המשיכה של צדק ושבתאי גרמו לסטיה של 618 יום, כפי שחישבו המתמטיקאים הצרפתים אלכסיס קלרו, ז'רום לאלנד, וניקול-ריין לפו לפני שובו. האלי לא זכה לראות את שובו של השביט: הוא נפטר בשנת 1742.[4]

חישוביו של האלי איפשרו למצוא את רישומי הופעותיו הקודמות של השביט בעבר:

בעת החדשה

עריכה

בעת החדשה הופיע שביט האלי בשנים 1531, 1607, 1682, 1759, 1835, 1910[6] ו-1986.

הופעת השביט בשנת 1910 לבשה משמעויות רבות בשל מספר סיבות: זו הייתה הפעם הראשונה שהשביט הופיע לאחר המצאת הצילום. המעבר היה קרוב יחסית לכדור הארץ, מה שהפך את השביט למראה מרהיב. ואכן, ב-19 במאי עבר השביט על פני דיסקת השמש, וכדור הארץ עבר דרך זנבו. רבים חששו ממעבר זה שכן היה ידוע שהזנב מכיל גז ציאנוגן רעיל. עם זאת, הגז הפך כל כך דליל באטמוספירה, כך שלא נגרם שום נזק מהמעבר של כדור הארץ דרך הזנב.[7]

בשנת 1986 הופעתו של השביט לא הייתה מוצלחת מבחינת הצופים על כדור הארץ: השביט לא זהר בעוצמה כמו במעברים קודמים, וזיהום האור מהערים גרם לכך שרוב האנשים לא ראו את השביט. עם זאת, נשלחו מספר רכבי חלל לעבר השביט. הבולט שבהם היה רכב החלל ג'וטו, שנשלח על ידי סוכנות החלל האירופית, ועבר ליד גרעין השביט. עוד נשלחו וגה 1 (אנ') ו-וגה 2 (אנ') (תוכנית וגה) על ידי ברית המועצות, ושתי חלליות יפניות - סויסיי ו-Sakigake (אנ').

שביט האלי צפוי להופיע שוב בשנת 2061.

תאריכי פריהליון

עריכה
 
תיאור הופעתו של שביט האליי בכתב יתדות כפי שנצפה על ידי אסטרונומים בבליים משנת 164 לפנה"ס.
 
שביט האליי בשטיח באייה, המתאר את אירועי שנת 1066. (בצד הימני העליון של התמונה).
 
שביט האליי ב-29 במאי 1910.

את שביט האלי ניתן בדרך כלל לראות בעין בלתי מזוינת במשך מספר חודשים בתקופת הימצאו בפריהליון. השביט הגיע לפריהליון בתאריכים הבאים:

האלי חזוי לחזור בתאריכים הבאים:

שביט האלי בספרות

עריכה
  • ספרו של ארתור סי. קלארק 2061: Odyssey Three כולל תיאור מפורט של משימה מאוישת לשביט האלי.
  • בספרם של גרגורי בנפורד (אנ') ודייוויד ברין Heart of the Comet (1987), צוות רב-לאומי מיישב את שביט האלי ובונה שטח מחיה בתוך מעטה הקרח שלו.
  • כמו כן, שביט האלי מופיע בשיר "Second Chance" של "Shinedown".
  • בספרו של אייזיק אסימוב (1985) Asimov's Guide to Halley's Comet.
  • השביט המדובר מוזכר גם בשיר של בילי אייליש שאף נקרא על שמו - ״Halley’s Comet״ שיצא באלבומה ״Happier Than Ever״ ב-2021.

שביט האלי בתרבות

עריכה
  • בפרק השלישי במספר של הסדרה מנהרת הזמן - "סוף העולם" מגיעים טוני ודאג אל שנת 1910 ונאלצים לשכנע את אזרחי העיר שהשביט לא מבשר על סוף העולם כדי שייחלצו לעזרת כורים הלכודים במכרה שקרס.
  • אבות ישורון שהיה ילד בזמן הופעת השביט ב-1910 והאריך ימים עד להופעתו הבאה ב-1986, כתב עליו את השיר ״האלי כוכב״. השיר מופיע בספר ״אדון מנוחה״.
  • השיר שייצג את טורקיה באירוויזיון 1986 הוקדש לבואו של האלי.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא שביט האלי בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Brady, Joseph L., Halley's Comet AD 1986 to 2647 BC, Journal of the British Astronomical Association 92, 1982, עמ' 209
  2. ^ 1P/Halley - NASA Science, science.nasa.gov (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ Comets, awesome celestial objects, web.archive.org, ‏2011-09-04
  4. ^ Halley’s Comet | Astronomy, Facts & History | Britannica, www.britannica.com, ‏2024-06-28 (באנגלית)
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת הוריות, דף י'
  6. ^ סכנה להארץ, הצבי, 25 בינואר 1910
  7. ^ Through the Comet's tail, www.ianridpath.com