לדלג לתוכן

רשב"א

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הרשב"א)
רשב"א
Shlomo ben Adret
ספר חידושי הרשב"א בהוצאת מוסד הרב קוק
ספר חידושי הרשב"א בהוצאת מוסד הרב קוק
לידה 1235
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1310 (בגיל 75 בערך)
ברצלונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה כתר אראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ?–1310 עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות בית מדרשו של הרמב"ן, התנגדות לפילוסופיה
רבותיו הרמב"ן, רבנו יונה גירונדי
תלמידיו רבי יום טוב בן אברהם אשבילי (ריטב"א), רבי אברהם בן אסמעאל, רבנו בחיי בן אשר, רבי יהושע אבן שועיב, ורבי שם טוב גאון.
בני דורו רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה), רבנו אשר (הרא"ש), רבנו מנחם בן שלמה המאירי
חיבוריו חידושים למסכתות רבות בתלמוד, מספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת), ספרי הלכה בשם 'תורת הבית' על דיני כשרות המזון, נטילת ידיים וטהרת המשפחה ספר עבודת הקודש הלכות עירובין. ומאמר "שער המים" על דיני מקוואות.
צאצאים יהודה בן הרשב"א עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי שלמה בן אברהם אבן אדרת, המוכר בראשי התיבות רשב"א (1235, ד'תתקצ"ה בקירוב – 1310, ה'ע'; ברצלונה) היה מגדולי חכמי התורה בספרד בתקופת הראשונים, וראש חכמי ספרד בדורו. השפעתו ניכרת במיוחד בתחום הפסיקה ופרשנות התלמוד, והספר 'תשובות הרשב"א' הוא ספר יסוד בפסיקת הלכה.

הרשב"א היה תלמידו של רבנו יונה גירונדי וראה בו רבו המובהק. הוא גם היה תלמידו של הרמב"ן והושפע ממנו הן בגישתו לענייני הלכה ופרשנות התלמוד, והן בחכמת הקבלה. כמו כן היה תלמידו של רבי יצחק בר אברהם מנרבונא[1].

הרשב"א היה משמונת הרבנים המוערכים ביותר על ידי רבי יוסף קארו על פי הקדמתו לספרו בית יוסף. במקום אחר[2] כתב עליו שבח גדול: ”מעין המתגבר, עמוד העולם אשר באורו נראה אור”.

הרשב"א התנגד ללימוד פילוסופיה בקהילה היהודית, ועמד בראש פולמוס הרבנים אודות לימוד הפילוסופיה. איגרותיו נכללו בחיבור בשם "מנחת קנאות" שנערך על ידי רבי אבא מארי מלוניל, שהעריך את הספר מורה נבוכים של הרמב"ם והביא אותו כמה פעמים בהקדמתו לספרו (פרק י') וקרא אותו הספר "הנכבד" למרות שהתנגד מאד ללימוד הפילוסופיה ופעל להשיג חרם נגד לימוד הפילוסופיה. הרשב"א בסוף אף הטיל, יחד עם רבנים נוספים בני זמנו, חרם כנגד הלומדים פילוסופיה ומדעי הטבע מתחת לגיל 25, למעט ספרי הרמב"ם, וחיזק את החרם עוד פעמיים. חילופי איגרותיו עם רבי ידעיה הבדרשי שהגן על לימוד הפילוסופיה, מצויים ב'תשובות הרשב"א'.

ברובע היהודי בברצלונה של היום, מצביעים על ביתו של הרשב"א כאשר במסמכי הנכס שם מצוינת הבעלות של משפחת 'אדרת'.

אחרי פטירתו של הרשב"א, הנהיג את הישיבה בנו, רבי יהודה בן הרשב"א.[3]

קשריו עם בני דורו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשב"א עמד בקשרים עם רבים מבני דורו:

  • רבנו אהרן הלוי מברצלונה (הרא"ה) שהיה גם בן מחלוקתו וחיבר השגות לחיבורי ההלכה של הרשב"א;
  • רבנו אשר (הרא"ש) שהיגר מאשכנז לטולדו שבספרד, והביא בין השאר מסורות מפי מורו - רבי מאיר בן ברוך מרוטנברג[4]; הרא"ש אף הפנה "שאלות" לרשב"א, למשל בעניין שיעור "הפרשת חלה", המופיע במקביל בשו"ת הרא"ש ובשו"ת הרשב"א.[5]
  • המאירי - רבנו מנחם בן שלמה, עמו עמד במחלוקת חריפה בעניין הפולמוס על לימוד הפילוסופיה, ומחלוקות פנימיות נוספות בתוך הקהילה היהודית.
  • רבי אברהם אבולעפיה - עליו חלק מרה בשאלה מהי הקבלה הנכונה.
  • הריטב"א, מחבר חידושים על הש"ס, ספר הזיכרון להגנת הרמב"ם מקושיות הרמב"ן עליו בפירושו לתורה ועוד.
  • רבי בחיי בן אשר, מחבר (בין השאר) "מדרש רבינו בחיי על התורה", כד הקמח ו"שולחן של ארבע" (אין לבלבל עם רבנו בחיי אבן פקודה בעל חובות הלבבות, שחי כמאתיים שנה לפניהם).
  • רבי יהושע אבן שועיב, בעל ספר "דרשות ר"י אבן שועיב" על התורה ומועדי השנה
  • רבי שם טוב אבן גאון, מחבר הספר "כתר שם טוב" - המבאר את הסודות שמביא הרמב"ן בפירושו לתורה, והספר "מגדל עוז" על הרמב"ם[6].
  • רבי קרשקש וידאל - מחבר חידושים על כמה ממסכתות התלמוד.
  • רבי יעקב סקילי - בעל "תורת המנחה" ועוד.
  • רבי אברהם בן אסמעאל - בעל "חידושי תלמיד הרשב"א והרא"ש" ועוד.
  • רבי מאיר בר שלום אבן סהולה בעל המחבר ״אור גנוז״ פי׳ לספר הבהיר ואחיו של רבי יצחק בר שלום אבן סהולה בעל המחבר ספר ״משל הקדמוני״
  • רבי חיים מטודלה, מחבר הספרים "צרור החיים" ו"צרור הכסף".
  • יש הסבורים כי מחברו האלמוני של ספר החינוך הוא אחד מתלמידי הרשב"א[7].
ספר חידושי הרשב"א על מסכת ברכות בהוצאת דניאל בומברג
  • חידושים (פירושים) על התלמוד הבבלי: הרשב"א חיבר חידושים למסכתות רבות בתלמוד. גם על מסכת מנחות מסדר קדשים, מצוי ספר חידושי הרשב"א על מסכת מנחות, אם כי כיום מקובל כי הרשב"א איננו מחבר הספר.
  • שו"ת הרשב"א: אלפי תשובות הלכתיות, ואלה נשמרו במספר קבצים של שאלות ותשובות (שו"ת). קובץ שאלות ותשובות שחיבר הודפס לראשונה בווינה בשנת ר"ל ברומא.
  • ספרי הלכה:
    • תורת הבית - הרשב"א חיבר ספר הלכה בשם תורת הבית עם שבעה "בתים" (פרקים) המחולקים ל"שערים" (תתי פרקים).

הספר עוסק בדיני שחיטה, כשרות המזון, תערובות, יין נסך, נטילת ידיים ודיני טהרה. ספר זה נכתב בשתי מהדורות: מהדורה שלמה שכוללת משא ומתן תלמודי ונימוקים לתשובות (תורת הבית הארוך), ומהדורה מקוצרת שכוללת את פסק ההלכה בלבד (תורת הבית הקצר). ספר זה מיוחד לתקופתו בכך שהוא מסודר על פי נושאים ולא על פי סדר התלמוד. השפעה ניכרת יש לספר על התהליכים בספרות ההלכתית שכן זהו החיבור הראשון המשלב את הבאת המקורות והדיונים בהרחבה, יחד עם תמצות ההלכות היוצאות מדיונים אלו. תבנית מיוחדת זו היא שהניחה את היסודות לצורת הכתיבה של רבי יוסף קארו בחיבוריו בית יוסף ושולחן ערוך[8].

בחלק מכתבי היד מובא גם "שער המים" לאחר הבית האחרון בתורת הבית. גם שער המים נכתב בשתי מהדורות, קצרה וארוכה[9].

נגד ספר זה יצא הרא"ה בתוקף וכתב את חיבורו בדק הבית בו הוא מקשה על הרשב"א וכותב את פסיקותיו להלכה. בתגובה לבדק הבית נכתב החיבור משמרת הבית בו הוא יוצא "לשמור" על "תורת הבית" ומשיב על קושיות הרא"ה. החיבור נכתב בעילום שם המחבר ובהתייחסות בגוף שלישי לספר תורת הבית, אך לדעת רבים החיבור אכן נכתב על ידי הרשב"א. ככל הנראה יצא הספר משמרת הבית לדפוס בתחילת המאה ה-17.[10]

כל החיבורים הללו מצוטטים רבות על ידי רבי יוסף קארו בספרו בית יוסף על הטור, והשפיעו על ספרו ההלכתי של הרב קארו השולחן ערוך.

  • ספרים נוספים שחיבר בהלכה הם
    • עבודת הקודש (שתי מהדורות, הקצר והארוך) על הלכות שבת ויום טוב, אך רוב המהדורה הארוכה אבדה.
    • פסקי חלה על הלכות תרומת חלה.
    • מאמר על ישמעאל ספר פולמוס בין-דתי המתמודד עם טענות האסלאם. הכלול בתוך שו"ת הרשב"א, הספר יצא במהדורה חדשה בידי חוקר החסידות והקבלה הרב בצלאל נאור בתוספת מבוא והערות, בשנת ה'תשס"ח בהוצאת "אורות" בברוקלין.[11]

קיים כתב יד שלו המבאר את פירוש הרמב"ן לתורה.[12]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • דוד סורוצקין, 'מה שלא ישיגו העמים בשכלם', הרשב"א והאסכולה הרבנית הקטאלנית, דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה,, מס' 87 (תשע"ט 2019), ע' 238-137.
  • דב שוורץ, בין שמרנות לשכלתנות (הגותו העיונית של חוג הרשב"א), דעת: כתב-עת לפילוסופיה יהודית וקבלה, מס' 33-32 (תשנ"ד), ע' 182-143.
  • ישראל מ. תא-שמע הספרות הפרשנית לתלמוד, חלק שני, הוצאת ספרים ע"ש מאגנס, ירושלים, עמודים 55-66

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • ויקיטקסט חידושי הרשב"א, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט שו"ת הרשב"א, באתר ויקיטקסט
  • ויקיטקסט תורת הבית, באתר ויקיטקסט
  • ספריו הסרוקים, במהדורות ישנות:[13]

    הערות שוליים

    [עריכת קוד מקור | עריכה]
    1. ^ ראו שו"ת הרשב"א א, ע"א; ד, קכ"ט.
    2. ^ בית יוסף, יורה דעה, סימן קי
    3. ^ עליו ראו: הרב משה ש. שבת, השתלשלות התורה, ירושלים תשע"ד, עמ' רכא - רכד
    4. ^ ראו למשל שו"ת הרשב"א א, תרפ"ט
    5. ^ "ת_הרא"ש/כלל_ב#סימן_יד בשו"ת הרא"ש (סימן י"ד) ובשו"ת הרשב"א פרק ז.
    6. ^ על יחוס ספר זה לו יצאו עוררין (ע"פ הכתוב בערך שם טוב אבן גאון)
    7. ^ הרב אפרים זלמן מרגליות בספר ראש אפרים ח"ב קונטרס הראיות לט, ג. הרב דוד מצגר במאמר ספר החינוך ומחברו, שנדפס בתחילת המנחת חינוך מהדורת מכון ירושלים.
    8. ^ מנחם אלון, המשפט העברי, עמ' 1054.
    9. ^ ראו בהקדמת המו"ל לספר, אתר היברובוקס.
    10. ^ ברכי יוסף אורח חיים סימן קנח ס"ק ג.
    11. ^ הספר מאמר על ישמעאל של הרשב"א, עם הקדמה קצרה באנגלית של הרב בצלאל נאור. יצא לאור בשנת תשס"ח 2008, בברוקלין בהוצאת אורות, ארגונו של העורך בארצות הברית
    12. ^ ספריית פריז מס' 798 יוחס לו בספר קבלת הרמב"ן.
    13. ^ חיפושים באתר כתבים עבריים (שמו העברי של אתר היברובוקס): א. אדרת ב. אבן אדרת ג. שלמה בן אברהם ד. (מהרש"א)


    תקופת חייו של הרב רשב"א על ציר הזמן
    ציר הזמןתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
    ציר הזמן