לדלג לתוכן

ברכיה הלוי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ברכיה הלוי
לידה 1130
ז'ירונה, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה כתר אראגון עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – ערך בלתי־ידוע עריכת הנתון בוויקינתונים
אב יצחק בן זרחיה הלוי עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רבי ברכיה הלוי היה רב ופייטן בפרובנס במאה ה-12, אחיו הצעיר של רבי זרחיה הלוי (בעל המאור).

ר' ברכיה הלוי נולד בסביבות שנת 1130 לרבי יצחק הלוי, מתלמידי החכמים בגירונה, שהיגר לפרובנס והתיישב בנרבונה. אחיו הגדול היה רבי זרחיה הלוי (הרז"ה) בעל ספר המאור, שמזכיר אותו בספרו ספר המאור הגדול[1] ואף הקדיש לו כמה משיריו. מצויות בידינו התכתבויות של שני האחים, ובהן גם שאלות ששאל רבי ברכיה את אחיו הגדול.[2] לא ידוע לנו רבות על קורות חייו, אך ככל הנראה הוא לא ישב בלוניל אלא בנרבונה. תא שמע מעריך כי עם שובו של הרז"ה לגירונה היה שם אחיו. ידועים לנו מספר פיוטים שחיבר.

ידועים שמותיהם של שנים מבניו: האחד, רבי יהודה בן ברכיה (ריב"ב), מחבר שיטת ריב"ב - פירוש על הלכות הרי"ף, המבוסס הרבה על תורת דודו בעל המאור. בן נוסף הוא רבי יצחק בן ברכיה, פייטן. לעיתים החליפו בינו ובין בן דודו רבי יצחק בן זרחיה.

חיבר קדושתא לשבת פרה שהשתמרה במחזורי נוסח קטלוניה.[3] הקדושתא מופיעה בחלק מכתבי היד של נוסח פרובנס, שכנראה מייצגים את מנהג לנגדוק, אך בכתבי יד אחרים, וכן במנהג פרובנס הנדפס, מופיעה קדושתא אחרת. בכתיבת הקדושתא, הלך בדרך פייטני ספרד הקלאסיים, ושילב בתוכה לאחר פיוטי ה"מגן", ה"מחיה" וה"משלש" פזמונים הכתובים בסגנון ספרדי.[4]

ישראל דוידזון מונה 8 פיוטים ממנו:[5] אודה אתכם, אשמתי ואשמו, בוחן לבות, בנים בלבב, ברבות עתים, ברום גלגל, המן על, שובו שובבים. עוד 5 פיוטים מר' ברכיה פרסם אברהם יצחק כ"ץ:[6] אל נערץ מסוד קדושים, בניהם רחם כמאז, בנים מבית עבדים, בסוד אלהים אין לחקור, יום לך רעיוני ננהים. נוסף להם פיוט אזהרות שחיבר לשבת קודם חג הסוכות.[7]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]