לדלג לתוכן

דיילי אקספרס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף Daily Express)
דיילי אקספרס
Daily Express
לוגו העיתון
לוגו העיתון
לוגו העיתון
תדירות יומית
פורמט פורמט טבלואיד
מו"ל Northern & Shell עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסד Sir Arthur Pearson, 1st Baronet עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים ריצ'ארד דזמונד עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריכי הופעה 1900–הווה (כ־124 שנים)
שפה אנגלית
מערכת Daily Express Building, London עריכת הנתון בוויקינתונים
תפוצה 168,481 (נכון ל־2023) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת
ISSN 0307-0174
www.express.co.uk
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דיילי אקספרסאנגלית: Daily Express) הוא עיתון בריטי יומי שמודפס בפורמט טבלואיד. הוא נחשב לעיתון שמרני, ימני קיצוני[1]. בסוף שנת 2019 עמדה התפוצה שלו על כ-300,000 עותקים. לעיתון יש גם מהדרות יום ראשון בשם "סנדיי אקספרס"[2].

"דיילי אקספרס" יצא לאור לראשונה ב-1900. הוא היה אחד העיתונים הראשונים שהקדישו מקום לרכילות, ספורט ומדורים מיוחדים לנשים. כמו כן היה העיתון הבריטי הראשון שהכיל תשבץ. החל משנות ה-30 זכה העיתון לתפוצה גבוהה מאוד, בין השאר בזכות העורך ארתור כריסטיאנסן (Arthur Christiansen) ששימש בתפקיד בין 1933 ל-1957. בשנות ה-60 חלה ירידה בהיקף המכירות. בשנת 1977 עבר "דיילי אקספרס" מפורמט ברואדשיט לפורמט טבלואיד.

ל"דיילי אקספרס" יריבות ותיקה עם ה"דיילי מייל" על שוק העיתונים היומיים בבריטניה הפונים להקל קוראים שמרנים[3]. בשנות ה-80 מכר כל אחד מהם כשני מיליון עותקים. מאז חלה ירידה בהיקף המכירות של "דיילי אקספרס", בעוד "דיילי מייל" הגדיל את כמות העותקים לכ-2.2 מיליון (נכון ל-2008).

בשנת 2000 רכש את העיתון איש העסקים ריצ'רד דזמונד (Richard Desmond), שעשה את הונו בעסקי פורנוגרפיה[4]. בשנת 2005 ניסה להיכנס לשוק עיתוני החינם בלונדון, באמצעות הפקת עיתון חדש בשם "לונדון מייל" אך הפרויקט לא עמד בתחרות ובוטל[5].

בשנת 2018 מכר דזמונד את העיתונים "דיילי אקספרס" ו"דיילי סטאר", וכן את מגזין הרכילות "!OK" לבעלי העיתון "דיילי מירור", המו"לית טריניטי מירור[6].

חשיפת הפעילות של ישראל לפיתוח פצצת אטום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בדצמבר 1960 פרסם העיתון ידיעה על כך שמדינת ישראל מפתחת פצצת אטום. למרות שהעניין פורסם כבר בעיתונים אחרים[7], הפעם דובר שגרירות ישראל בלונדון הכחיש את הידיעה. הפרסום וההכחשה הישראלית פרסמו בישראל ובעולם, והדבר הביא לתגובת שרשרת[8]. עיתונים אחרים בעולם החלו גם לפרסם תחקירים בנושא. ב-19 בדצמבר חשף העיתון וושינגטון פוסט, שהוועדה המשותפת של שתי בתי הקונגרס ערכה דיון בנושא הידיעות על הפעילות הגרעינית של מדינת ישראל, ב-8 בדצמבר, ושהכור שישראל בנתה יאפשר לה לפתח פצצת אטום בתוך 5 שנים[9]. עיתון בגרמניה חשף שגם מבצע סיני תוכנן מראש על פי הסכם צרפתי-ישראלי[10]. גם ידיעה על כך שארצות הברית גילתה שישראל בונה כור ליד דימונה נחשפה[11]. הפרסום הנרחב אילץ את ראש הממשלה דוד בן-גוריון לתת התייחסות פומבית ראשונה לעניין זה, שבה אמר שהכור "מיועד לצורכי שלום בלבד"[12].

העיתונאי שפרסם את הידיעה צ'פמן פינצ'ר (אנ') היה מקורב למודיעין הבריטי והיה בעל קשרים בסוכנות הביון הבריטית. בשנת 2005 טען הגרדיאן כי הידיעה נשתלה על ידי פינצ'ר בכוונה (כחלק מחשיפה שעודפי מים כבדים שרכשה בריטניה מנורווגיה נמכרו לישראל ונשלחו לדימונה באותן השנים)[13]. השבועון העולם הזה, בגיליון שפרסם ב-28 בדצמבר 1960 והוקדש כולו לשמועות על פצצת האטום של ישראל, טען כי שמעון פרס אחראי להדלפה במטרה להסיט את דעת הקהל מפרשת לבון[14].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דיילי אקספרס בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ שגיא גרין, לא ראוי לדפוס, באתר הארץ, 3 במאי 2004
  2. ^ שרון שדה,יוסי מלמן, ג'לאל בנא, "סנדיי אקספרס": רידלי היתה נשואה לסוכן מוסד ישראלי, באתר הארץ, 29 בספטמבר 2001
  3. ^ רויטרס, מלחמת מחירים חדשה בעיתונות המודפסת בבריטניה? שלושה טבלואידים קיצצו את מחיר גיליונותיהם, באתר הארץ, 8 בינואר 2006
  4. ^ שרון שדה, איל עיתונות בריטי על הגרמנים: "כולם נאצים", באתר הארץ, 24 באפריל 2004
  5. ^ סוכנויות הידיעות, איל העיתונות הבריטי ריצ'רד דזמונד נכנס לשוק עיתוני החינם בלונדון, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2005
  6. ^ אתר למנויים בלבד גרדיאן, מיזוג גדול בעיתונות הבריטית: בעלי ה"מירור" קונים את "דיילי אקספרס" והמגזין "!OK", באתר TheMarker‏, 9 בפברואר 2018
  7. ^ לדוגמה באוקטובר 1960 פרסם העיתון הירדני אל שעב ידיעה על כך שישראל מפתחת פצצת אטום בסיוע צרפתי -עיתון ירדני: ישראל מייצרת פצצת־אטום פצצות אטו, מעריב, 24 באוקטובר 1960
  8. ^ שגרירות ישראל בלונדון הכחישה ייצור פצצת אטום בישראל, קול העם, 18 בדצמבר 1960
    "ישראל לא מייצרת פיצצת אטום", על המשמר, 18 בדצמבר 1960
    מוסקבה על "פצצת האטום הישראלית", מעריב, 18 בדצמבר 1960
  9. ^ "ואשינגטון פוסט": פצצת-אטום בישראל - ב-5 שנים, על המשמר, 19 בדצמבר 1960
  10. ^ עתון גרמני: גם הרפתקת סואץ נפתחה בהסכם צרפתי-ישראלי, קול העם, 21 בדצמבר 1960
  11. ^ למומחים אמריקניים יש אינפורמציה ברורה כי ישראל תייצר פצצת אטום, חרות, 21 בדצמבר 1960
  12. ^ ד. בן-גוריון: הכור השני הנבנה בנגב יפיק 24,000 קילוואט; נועד לשמש לצורכי שלום בלבד, דבר, 22 בדצמבר 1960
    הכור השני - רק למטרות שלום, למרחב, 22 בדצמבר 1960
  13. ^ David Leigh, ‏US kept in the dark as secret nuclear deal was struck, Guardian
  14. ^ "העולם הזה", גיליון 1214 מ-28 בדצמבר 1960