לדלג לתוכן

אוסטרבה

אוסטרבה
Ostrava
סמל אוסטרבה
סמל אוסטרבה
סמל אוסטרבה
דגל אוסטרבה
דגל אוסטרבה
דגל אוסטרבה
מבט על אוסטרבה מבניין העירייה
מבט על אוסטרבה מבניין העירייה
מדינה צ'כיהצ'כיה צ'כיה
מחוז מורבו-שלזיה
ראש העיר פטר קאיינאר (Petr Kajnar)
תאריך ייסוד 1267
שטח 214 קמ"ר
גובה 260 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 284,765 (1 בינואר 2024)
 ‑ במטרופולין 1,164,328 (2008)
 ‑ צפיפות 1446.4 נפש לקמ"ר (2008)
קואורדינטות 49°50′08″N 18°17′33″E / 49.835555555556°N 18.2925°E / 49.835555555556; 18.2925 
אזור זמן UTC +1
http://www.ostrava.cz

אוסטרבהצ'כית: Ostrava, ‏האזנה‏; בפולנית: Ostrawa; בגרמנית: Ostrau) היא עיר בצ'כיה, השוכנת במזרח המדינה, באזור ההיסטורי של מורבו-שלזיה. אוסטרבה נמצאת על צומת הנהרות אודר, אופאבה (אנ'), אוסטראביצה (אנ') ולוצ'ינה (אנ'). העיר מנתה כ-282,450 תושבים בשנת 2021 והיא השלישית בגודלה בצ'כיה (אחרי פראג וברנו). שטח המטרפולין של העיר 3,896 קמ"ר.

בקרבת העיר נמצאים מכרות פחם, ולכן זוהי עיר תעשייתית. אוסטרבה כונתה "לב הפלדה של הרפובליקה" בהיותה תחת שלטון קומוניסטי.

אוסטרבה שוכנת על צומת של דרכים ששימשו למסחר כבר בתקופות פרהיסטוריות, ביניהם דרך הענבר ששימשה להובלת ענבר ברחבי אירופה. בסביבת אוסטרבה נמצאו ממצאים ארכאולוגים המעידים על התיישבות בני אדם המתוארכים לכל אורך 25,000 השנים האחרונות. העיירה אוסטרבה עצמה נוסדה בשנת 1267 ועד המאה ה-18 הייתה עיירה קטנה של בעלי מלאכה עם אוכלוסייה של כאלף נפש.

בשנת 1763 נמצאו באזור מצבורים גדולים של פחם, אולם בתחילת המאה ה-19 עדיין הייתה אוסטרבה עיירה קטנה של כ-500 תושבים. עם השנים הוחל בפיתוח מואץ של האזור הודות למצברי הפחם שנמצאו. בפיתוח נוסף של האזור הושג הודות להנחת מסילת ברזל שחברה את אוסטרובה לווינה בשנת 1847. במהלך המאה ה-19 הוקמו מספר מכרות בעיר ובסביבתה, הוקמו מפעלים לייצור פלדה, והעיר גדלה לכ-30,000 תושבים לפני מלחמת העולם הראשונה[1]. עם הקמת צ'כוסלובקיה הואץ התפתחות העיר שהביאו להתפתחות תעשייה ומסחר וקליטה של מהגרים רבים[2]. העיר המשיכה להתפתח ובשנת 1929 היו בה כ-130,000 תושבים[2].

בספטמבר 1938 פזרו שוטרים צ'כים הפגנה של סודטים שהתפרעו ליד תחנת משטרה בדרישה לשחרר את עמיתיהם שנעצרו על החזקת נשק. בעיתונות נטען שהמהומות נועדו לעורר את דעת הקהל בעד ויתורים לגרמניה בועידת מינכן[3][4].

ב-1 בנובמבר 1938 הושג הסכם בין פולין וצ'כוסלובקיה על פיו תישאר אוסטרבה בידי צ'כוסלובקיה[5]. ב-14 במרץ נכנס הקורפוס השמיני של צבא גרמניה לעיר במסגרת ההשתלטות על צ'כוסלובקיה[6].

במהלך מלחמת העולם השנייה סבלה העיר מהפצצות רבות בגלל היותה מקור לפלדה לתעשייה צבאית. במרץ 1945 הסתער הצבא האדום לכיוון העיר[7], אולם כשהגיעה לקרבתו עקף אותו בדרכו לברלין[8].

בתחילת שנות ה-50 שוקמה העיר על פי מודל סוציאליסטי. נבנו בו בתי חרושת סוציאליסטיים ושיכונים גדולים שנחשבו לגאוות המשטר הקומוניסטי[9][10]. בשנת 1955 תיאר את העיר חנן רוזן, בן העיר שהיה מזכיר הליגה לידידות ישראל-צ'כוסלובקיה[11]:

"אוסטראבה הפכה ללב הפלדה של צ'ס"ר, השתנתה והתפתחה, עד שלא הכרתיה כמעט. סביב למפעלי הפלדה וחפחם החדשים הוקמו שיכונים לאלפי פועלים, שיכונים בהם הסקה מרכזית, גז, ואף טלוויזיה."

מאז מהפכת הקטיפה בשנת 1989, העיר עוברת שינויים רבים. ב-1994 הופסקה כריית הפחם בעיר, ובשנת 1998 נסגרו רוב מפעלי הפלדה בסביבה, דבר שהוריד במידה רבה את זיהום האוויר בסביבה.

אוסטרבה נמצאת בצפון מזרח צ'כיה, 15 קילומטר מהגבול עם פולין ו-55 קילומטר מהגבול עם סלובקיה. העיר נמצאת בגובה ממוצע של 210 מטר מעל פני הים, באזור של אקלים ממוזג יבשתי עם קייצים חמים וחורפים קרים וגשומים. הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא ‏ 2.4− וביולי C°‏ 17.8. ממוצע המשקעים השנתי הוא בסביבות 600 מ"מ.

העיר שוכנת על שטח של 212 קמ"ר אשר הכילו בעבר 34 כפרים ועיירות קטנות שאוחדו לכדי עיר אחת בעלת 23 מחוזות.

אף על פי שהעיר אינה יעד תיירותי מועדף יש בה מספר אתרים מעוררי עניין. בעיר נמצאת מוזיאון כרייה המציג ציוד כרייה מהמאה ה-19. על בניין העירייה יש מגדל ממתכת וזכוכית עם מרפסת תצפית בגובה של 72 מטר ממנה ניתן לראות את העיר וסביבותיה. בניין העירייה נפתח באוקטובר 1930.

ההתיישבות של יהודים הייתה אסורה עד אמצע המאה ה-19. בתקופת הקיסר יוזף השני הותר ליהודי בשם מרדכי שינהוף להתיישב בעיר ולחכור בה בית ממכר יין. לאחר מכן הגיעו לאוסטרבה יהודים מהערים: הוצ'פּלוץ, לייפניק ואונגריש-ברוד.

לפני מלחמת העולם השנייה התקיימה באוסטרבה קהילה יהודית גדולה שרבים מיהודיה הגיעו מגליציה ומסלובקיה. בעיר התקיים בית ספר יהודי מאז שנת 1865[12]. ב-10 באוגוסט 1928 נשרף בית הכנסת הגדול בעיר בגלל תקלת חשמל[13]. בשנת 1929 התקיימה ועידה עולמית של מכבי בעיר, בה הוחלט על קיום המכביה האירופית הראשונה[14]. באוקטובר 1938 התגייסה הקהילה היהודית בעיר לעזרת היהודים שעזבו את חבל הסודטים בעקבות כניסת הנאצים לחבל על פי הסכם מינכן[15].

באוקטובר 1939 יצאו מאוסטרבה שניים מהמשלוחים הראשונים של יהודים מהפרוטקטורט הגרמני למזרח, במסגרת תוכנית לובלין[16][17][18]. בדצמבר 1939 דווח על הקמת גטו בעיר[19]. באפריל 1940, עם ביטול תוכנית לובלין, חזרו לעיר כ-280 מתוך אלף מגורשים[20]. לאחר מכן, במהלך השואה, גורשו יהודי אוסטרבה לגטו טרזינשטט ורובם נרצחו. סיפורה של יהדות אוסטרובה דומה בכך לסיפורה הכאוב של כלל יהדות צ'כיה: מקהילה תוססת ועשירה ברוח בת כ-395,000 יהודים בשנת 1939, נותרו כיום כ-3,000 יהודים בלבד בצ'כיה, מרביתם בפראג.

בשנות ה-50 התקיימה בעיר קהילה יהודית שקיימה סדר פסח[21].

באוסטרבה מתגוררת כיום קהילה יהודית קטנה, עם נשיא ורב שבאו מישראל[22]. בין השנים 1995–2005 כיהן כנשיא הקהילה באוסטרבה, פטר בכרך[23].

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מורבסקה אוסטראבה, הַבֹּקֶר, 11 בספטמבר 1938
  2. ^ 1 2 בצ'יכיה, דבר, 6 באוגוסט 1929
  3. ^ מה קרה במהריש אוסטראו, הצופה, 9 בספטמבר 1938
  4. ^ חודש המשא ומתן עם הגרמנים הסודטים, דבר, 11 בספטמבר 1938
  5. ^ הסכם הגבולין פולין-צ'כוסלובקיה, הַבֹּקֶר, 2 בנובמבר 1938
  6. ^ דמויות בהפיכה הצ'כו-סלובקית, הארץ, 16 במרץ 1939
  7. ^ עולים על מהריש אוסטראו, המשקיף, 25 במרץ 1945
  8. ^ הרוסים 22 ק"מ מברלין, המשקיף, 20 באפריל 1945
  9. ^ נוער צרפתי על רשמיו מצ'.ס.ר, קול העם, 28 בספטמבר 1952
  10. ^ מושב ברלין של מועצת הפדרציה העולמית של האגודות המקצועיות, קול העם, 28 בדצמבר 1951
  11. ^ צ'כוסלובקיה מוכנה, קול העם, 7 באוקטובר 1955
  12. ^ פראג (פאלקור), הצופה, 3 בינואר 1938
  13. ^ שרפת בתי כנסיות בטשכוסלובקיה, דואר היום, 26 באוגוסט 1928
  14. ^ המכבידה העולמית בא"י, דואר היום, 21 באוגוסט 1930
  15. ^ ידיעות אחרונות, הצופה, 30 באוקטובר 1938
  16. ^ [1], עמוד 23; לובלין, רזרוט ('תוכנית ניסקו ולובלין'), באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
  17. ^ גירוש היהודים והפולנים בפולין, הַבֹּקֶר, 3 בנובמבר 1939
    גירוש היהודים ללובלין, הארץ, 8 בנובמבר 1939
  18. ^ במשפט אייכמן: גירוש יהודי צ'כיה, הארץ, 28 באפריל 1961
  19. ^ פליטים מספרים מצ'כוסלובקיה, הצופה, 20 בדצמבר 1939
  20. ^ הוגשו מסמכים נאציים על תכנון "הפתרון הסופי", דבר, 30 באפריל 1961
  21. ^ חיי דת יהודיים בצ'כוסלובקיה, הַבֹּקֶר, 16 במאי 1958
  22. ^ [2]
  23. ^ פטר בכרך, באתר הפלמ"ח