ריק

חלל שאין בו חומר
(הופנה מהדף ואקום)

בפיזיקה, רִיק או ואקום הוא החוסר של חומר בנפח של חלל. ריק חלקי מבוטא על ידי יחידות של לחץ. יחידת המידה ללחץ היא פסקל (Pascal) (והנכתב בקיצור Pa). ריק יכול גם להיות מבוטא על ידי שימוש ב-torr, על ידי שימוש בסקלת בברומטר, או כאחוז מהלחץ האטמוספירי על ידי שימוש ביחידת הבר.

תא ואקום
הדמיה של אטום הליום וסדרי הגודל. הכתם האפור הוא ענן ההסתברות להימצאות האלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק.

רוב נפחו של היקום הוא ריק[1], וגם העצמים אותם אנו חשים כבעלי נפח, למעשה ריקים ביותר מ-13 סדרי גודל מהנפח הכולל[2]. הסיבה לכך היא שכל אטום מורכב מאלקטרונים וגרעין האטום, התופסים נפח מזערי מכלל הנפח המוגדר באורביטלי האטום[3].

דרגות שונות של ריק

עריכה

יצירת ריק

עריכה

כאשר יוצרים ריק חלקי, החומר בנפח שמפונה זורם בצורה שונה בלחצים שונים בהתבסס על חוקי מכניקת הזורמים. בתחילה משאבת ריק מפנה את החומר בעוד המולקולות מתנגשות ביניהן ודוחפות אחת את השנייה בצורה שנקראת זרימה צמיגה (ויסקוזית). כאשר המרחק בין המולקולות גדל, המולקולות מתנגשות עם דופן הכלי הרבה יותר מאשר עם שאר המולקולות ושאיבה של החומר היא לא יעילה יותר.

בשלב זה, המערכת נכנסת למצב שנקרא זרימה מולקולרית, כאשר המהירות של כל מולקולה היא אקראית. שיטות להוצאת החומר הנותר כוללות המרה של מולקולות הגז למצב מוצק על ידי הקפאה שלהן בשיטה שנקראת שאיבה קריוגנית או שיטה אחרת הכוללת חיבור חשמלי של המולקולות עם חומרים אחרים שנקראת שאיבה יונית.

בלחצים נמוכים מאוד הגזה של כלי הריק מתרחשת לאורך הזמן. גם כאשר ריק גבוה נוצר במכל אטום לחלוטין, אין ודאות שלחץ נמוך כלשהו ימשיך להיווצר כל עוד תהליך ההגזה נלקח בחשבון. הגזה היא לרוב חזקה יותר בטמפרטורות גבוהות. גם חומרים שלרוב לא נחשבים כספיחים יגיזו החוצה. אדי מים הוא מרכיב הגזה עיקרי גם בכלים מתכתיים קשים (כמו פלדת אל-חלד או טיטניום). הגזה יכולה להיגרע על ידי דסיסציה קודם לשאיבת הריק. בכלים המיוצרים מחומרים כמו פלדיום (שהוא סופח חמצן חזק מאוד) יש בעיות הגזה מיוחדות.

הריק הקוונטו-מכני

עריכה

מכניקת הקוונטים מגלה כי גם ריק מושלם, עם לחץ מדוד של 0 מילימטר כספית הוא לא ממש ריק. סיבה אחת היא שקירות מיכל הריק קורנים אור בצורה של קרינת גוף שחור: אור נראה אם הם בטמפרטורות של אלפי מעלות צלזיוס, אור תת אדום אם הם קרים יותר. המרק הזה של פוטונים יהיו בשיווי משקל תרמודינמי עם הקירות, והריק יכול להיות בעל טמפרטורה מסוימת.

בתורת השדות הקוונטית, מצב היסוד (המצב בעל האנרגיה הנמוכה ביותר) מכונה מצב הוואקום כיוון שבמצב זה אין חלקיקים.

גם ריק תאורטי איננו באמת ריק, הוא רוחש פעילות של זוגות חלקיקים ואנטי חלקיקים שנוצרים יש מאין ומיד מאיינים זה את זה תוך פליטת אנרגיה. החלקיקים כביכול "לווים" אנרגיה מתוך הריק ומחזירים אותה בפרק זמן שמותר לפי עקרון האי-ודאות, וממוצע האנרגיה של הוואקום נשאר אפס. בגלל משך חייהם הקצר חלקיקים אלה נקראים חלקיקים וירטואליים. התופעה נקראת "תנודות קוונטיות", והיא באה לידי ביטוי באפקט קזימיר.

על פי התאוריה חלקיקים וירטואליים שנוצרו בריק היו הזרעים שמהם צמח היקום, וייתכן שאנרגיית הריק אחראית להתפשטות היקום והיא הסיבה לערך הנמדד של הקבוע הקוסמולוגי.

שימושים

עריכה
 
נקניק סלמי ארוז באריזת ואקום.

יישומים טכנולוגיים, כלי עבודה ומעבדה שונים, דורשים לשם הפעלתם מידה מסוימת של ריק או הורדת הלחץ[4].

במקרים מסוימים בהם הריק מתבקש לשם אי חימצון, ניתן להחליף בגז אינרטי או גז אציל את תנאי הריק.

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא ריק בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ Donavyn Coffey, Why is space a vacuum, באתר livescience.com, ‏19 בספטמבר 2020 (באנגלית)
  2. ^ עבור האטום מימן הקטן ביותר
  3. ^ Questions and Answers - How much of an atom is empty space?, באתר education.jlab.org
  4. ^ במידה מסוימת, כיוון שלא ניתן להשיג ריק מוחלט, ולא תמיד צריך "יותר מדי"
  5. ^ A | v | i, על גרעינים, הצתה ואנרגיה חלופית, באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2014 (מאורכב בוייבאק מאשין)