שבט (חודש)

חודש בלוח העברי
►► שבט ◄◄
יום טוב / שבתון חג שאיננו שבתון יום זיכרון או צום

שבטאכדית: šabāṭu[1][2]), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, האחד-עשר במספר לפי המסורת המקראית והחמישי לפי המסורת החז"לית. חודש שבט חל בחורף. יש בו 30 יום. א' בשבט יכול לחול בימים שני, שלישי, רביעי, חמישי ושבת.

שם החודש

עריכה

שם החודש נזכר במקרא: ”בְּיוֹם עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה לְעַשְׁתֵּי־עָשָׂר חֹדֶשׁ, הוּא־חֹדֶשׁ שְׁבָט, בִּשְׁנַת שְׁתַּיִם לְדָרְיָוֶשׁ, הָיָה דְבַר־ה' אֶל־זְכַרְיָה בֶּן־בֶּרֶכְיָהוּ בֶּן־עִדּוֹא הַנָּבִיא לֵאמֹר” (ספר זכריה, פרק א', פסוק ז')

מקור השם "שבט" מבבל, כמו יתר החודשים העבריים.[3] באשורית הוא נקרא בשם "שבטו" מלשון מכה, על שם הרוחות הנושבות בו.[2]

יש מפענחים[4] שם החודש שבט מלשון ענף זמורה, סמל לפריחת האילנות בחודש זה. דורשי רשומות דרשו חודש זה בראשי תיבות: "שנשמע בשורות טובות".

סמלים

עריכה

מזלו של החודש הוא מזל דלי[5]. בספרות החסידית מוסבר הדבר על פי הכתוב "יזל מים מדליו וזרעו במים רבים"[6], ומכיוון ששבט יוצא אחרי שרוב גשמי העונה ירדו, ובורות המים היו מלאים, והיו שואבים מים ממרומי הבור בעזרת דליים. במגילה 4Q318 ממגילות מדבר יהודה המזל הפותח וסוגר את חודש שבט הוא מזל דגים[7]. חודש שבט מקושר לשבט אשר[8] או יוסף[9] או בנימין[10] או יששכר[11].

מועדים עיקריים

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה

הערות שוליים

עריכה