דום לב

• הגורם העיקרי לדום לב פתאומי הוא אוטם בשריר הלב (בשמו הרפואי: MI, Myocardial Infarction) (בשפת העם: התקף לב) אצל הסובלים ממחלת לב איסכמית. בעקבות אירוע לבבי עלול החולה לפתח הפרעות בקצב הלב (המכונות בשפה המקצועית אריטמיות). ישנן מספר הפרעות קצב שהופעתן גורמת ללב לחדול מייד מלפעום: העיקרית שבהן היא "פרפור חדרים" (Ventricular Fibrillation); במצב זה שיבוש בפעילות החשמל בלב מייצר כשל מכני בהזרמת הדם בין חללי הלב, ולכן לא מוזרם מספיק דם מהלב אל הרקמות ואיברי הגוף.
• מחלות לב שאינן איסכמיות: "קרדיומיופתיה", אי ספיקת לב גודשית, אי סדירויות מבניות בלב ובכלי הדם הלבביים, ועוד.
• בעקבות פציעה ייתכנו הפגיעות הבאות, שבתורן יכולות להוביל לדום לב: "חזה אוויר בלחץ" (בו אוויר יוצא מריאה פצועה ונלכד בתוך החזה עד דחיקת הלב ממקומו); "טמפונדה לבבית" (בה דם נלכד בין שריר הלב לשק העוטף אותו, ומפריע לפעולת הלב), "הלם תת נפחי" (הנגרם בעקבות איבוד דם מאסיבי), ועוד.
• גורמים נוספים: הפרעות במאזן המלחים בגוף, הרעלות מסוימות, חמצת של הדם, ועוד.

אופי אבחון דום הלב ישתנה בהתאם לרמה המקצועית של המטפל הניגש לסייע לאדם, ולרמת הציוד שישנה ברשותו:

• עובר אורח, ללא הכשרה רפואית או בעל הכשרה רפואית בסיסית, מונחה להתייחס לכל מצב בו האדם שמולו מחוסר הכרה ואיננו נושם (או נושם בצורה לא יעילה – נשימה אגונלית) כאילו מדובר באירוע של דום לב.
• בעל הכשרה רפואית יאבחן דום לב על ידי בדיקה וחיפוש של דופק בעורק הצוואר (קרוטיד) בחולה מבוגר^[4] או בעורק הזרוע (ברכיאלי) בתינוק.
• בנוכחות מיכשור מתקדם היכול להציג את קצב הלב, יאבחנו אנשי סגל רפואי את דום הלב, ואף יגדירו מהו קצב הלב הנוכחי בזמן דום לב/פרפור חדרים (VF), טכיקרדיה חדרית רחבת קומפלקס (VT), אסיסטולה או PEA (אנ').

הטיפול הראשוני והמיידי בדום הלב יכלול ביצוע החייאת לב-ריאה בסיסית על ידי המזדמנים הראשונים לאירוע, והזעקת צוותי רפואה למקום. בבית החולים יוזנק צוות החייאה בדרך כלל, ומחוץ לכותלי בית החולים – יוזנק אמבולנס (בשאיפה לאמבולנס טיפול נמרץ).

כל אדם הנתקל באירוע של דום לב יכול לבצע פעולות בסיסיות להצלת חיי הזולת, ובמדינות מסוימות הוא אף מחויב לכך בחוק (בישראל קיים חוק לא תעמוד על דם רעך). יצירת קשר עם מוקד חירום טלפוני ודיווח על מיקום ואופי האירוע יחישו את הגעת העזרה הרפואית לאותו אדם, ונחשבים כעמידה בדרישות החוק.

החייאה בסיסית (BLS-CPR) כוללת עיסויי לב והנשמות, וניתנת לביצוע גם ללא כל ציוד רפואי או הכשרה רפואית קודמת (אך בהחלט מומלץ להכיר מבעוד מועד את אופי הפעולות)^[5]. העיקרון המנחה הוא הצורך בביצוע לחיצות חזקות במרכז החזה, שיגרמו לכיווץ הלב; הלחיצות יגרמו לדם לצאת משריר הלב דרך אבי-העורקים לכיוון איברי הגוף, ובכך יסופק דם וחמצן, ויידחה במקצת מות התאים.

דפיברילציה הוא השם המקצועי למתן מכת חשמל המועברת לשריר הלב בזמן דום לב. מטרת הדפיברילציה היא "לאפס" את הפרעת הקצב הפתולוגית, מתוך תקווה לחזרה לקצב הלב התקין. מחקרים הוכיחו כי ככל שהדפיברילציה מבוצעת תוך זמן קצר ביותר מהופעת דום הלב - כך תושג מטרתה בצורה טובה יותר, ותיתכן חזרה לקצב לב המייצר תפוקה לבבית באחוזים גבוהים יותר.

בעבר רק מטפל רפואי בכיר (רופא או פרמדיק) היה מורשה לבצע דפיברילציה, אך מאז הופעת דפיברילטורים חצי אוטומטיים הורחבה ההרשאה לכל אדם המסוגל להפעיל את המכשיר, פעולה שאיננה דורשת כל ידע קודם. המכשיר הוא שיחליט על הצורך בביצוע דפיברילציה, וכל שעל המטפל לעשות הוא לחברו לחזהו של החולה ולהישמע להוראותיו.

החייאה מתקדמת (ALS-CPR) הוא כינוי לסדרת פעולות החייאה, המבוצעת על ידי רופא או פרמדיק, וכוללת מגוון פעולות נוספות מעבר להחייאה הבסיסית: מתן תרופות בדרכים שונות, השגת נתיב אוויר דפיניטיבי (אינטובציה, קוניוטומיה וכו׳), ביצוע דפיברילציה ידנית (בשונה משימוש בדפיברילטור חצי אוטומטי), ועוד.

• התקף לב
• אי ספיקת לב
• שבץ

• שמים לב - יום להעלאת מודעות לשימוש בדפיברילטורים

• לימוד החייאה אונליין בעברית
• דום לב דן אבן ופרופ' דן צבעוני, כמוני
• פרופ' איציק ביטון על בעיות דום לב