לדלג לתוכן

ביילי האוול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ביילי האוול
Bailey Howell
לידה 20 בינואר 1937 (בן 87)
מידלטון שבטנסי
עמדה פאוור פורוורד, סמול פורוורד
גובה 2.01 מטר
מכללה אוניברסיטת המדינה של מיסיסיפי
דראפט בחירה שנייה, 1959
דטרויט פיסטונס
היכל התהילה נבחר כשחקן בשנת 1997
קבוצות כשחקן
1959–1964
1964–1966
1966–1970
1970–1971
דטרויט פיסטונס
בולטימור בולטס
בוסטון סלטיקס
פילדלפיה 76'
הישגים כשחקן
2 אליפויות NBA ‏(1968, 1969)
חמישיית העונה השנייה (1963)
6 השתתפויות במשחק האולסטאר (1961–1964, 1966, 1967)

ביילי אי. האוולאנגלית: Bailey E. Howell; נולד ב-20 בינואר 1937) הוא כדורסלן עבר אמריקאי ששיחק במשך 12 עונות בליגת ה-NBA, בעמדות הפאוור פורוורד והסמול פורוורד. ממוצעיו לאורך קריירת ה-NBA עומדים על 18.7 נקודות, 9.9 ריבאונדים ו-2.0 אסיסטים למשחק.[1] ‏17,770 הנקודות שקלע האוול הציבו אותו בעת פרישתו במקום השמיני ברשימת הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA.[2] בשנת 1997 הוצג בהיכל התהילה של הכדורסל.[3]

האוול נולד וגדל בעיר מידלטון שבטנסי, ושיחק כדורסל מכללות באוניברסיטת המדינה של מיסיסיפי בין השנים 1956–1959. ב-3 עונותיו במיסיסיפי קלע 27.1 נקודות והוריד 17.0 ריבאונדים בממוצע למשחק, והוליך את הקבוצה למאזן כולל של 61 ניצחונות ו-14 הפסדים.[4] בעונתו האחרונה, 1958/1959, הוביל האוול את הקבוצה לאליפות המחוז הדרום-מזרחי (SEC), לראשונה בתולדות המועדון, ונבחר לחמישיית העונה של ליגת המכללות (Consensus first-team All-American).[3] בשנת 2009 העלתה הקבוצה את גופייתו של האוול עם המספר 52 לתקרת אולמה הביתי, כהוקרה על תרומתו למועדון.

קריירה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

האוול נבחר על ידי דטרויט פיסטונס בבחירה השנייה של דראפט ה-NBA לשנת 1959.[5] האוול שיחק בדטרויט ב-5 העונות הבאות, והוביל את הקבוצה, לצד הרכז ג'ין שו, ל-4 הופעות בשלב הפלייאוף. בתקופתו בקבוצה רשם ממוצעים של 21.1 נקודות ו-11.8 ריבאונדים למשחק, ונבחר 4 פעמים להשתתף במשחק האולסטאר.[1] לקראת עונת 1964/1965 נשלח בטרייד לבולטימור בולטס, ושיחק במדיה במשחק שתי עונות, יחד עם הכוכבים הצעירים וולט בלאמי וגאס ג'ונסון.

בסיום עונת 1965/1966 הועבר בטרייד לבוסטון סלטיקס, שם הפך לחלק משלד הקבוצה שכלל את ביל ראסל, ג'ון האבליצ'ק, קיי סי ג'ונס ו-סם ג'ונס. בעונתו הראשונה בבוסטון נקטע רצף 8 האליפויות הרצופות של הסלטיקס, אך בשתי העונות הבאות עזר האוול לקבוצה לזכות בשתי אליפויות נוספות, שהיו הראשונות בקריירה של הפורוורד.

בשנת 1970, לאחר 4 עונות בבוסטון, נבחר האוול בדראפט ההרחבה של שנת 1970 על ידי קבוצת באפלו ברייבס, ונשלח על ידה בטרייד לפילדלפיה 76'.[6] באותה עונה, בה שיחק לצד בילי קנינגהם והאל גריר, קלע האוול 10.7 נקודות למשחק בלבד, ובסיומה הודיע על פרישה, בגיל 34.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 סטטיסטיקות הקריירה של האוול ב-NBA, באתר basketball-reference.com
  2. ^ הקלעים המובילים בתולדות ה-NBA, נכון לשנת 1971, באתר basketball-reference.com
  3. ^ 1 2 דף השחקן, באתר היכל התהילה של הכדורסל
  4. ^ סטטיסטיקות המכללות של האוול, באתר sports-reference.com
  5. ^ רשימת הנבחרים בדראפט 1959, באתר basketball-reference.com
  6. ^ רשימת הנבחרים בדראפט ההרחבה של 1970, באתר basketball-reference.com