לדלג לתוכן

שלם יהלום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שלם יהלום
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1970 (בן 54 בערך)
תש"ל
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה של ימי הביניים
עיסוק מרצה
מקום לימודים האוניברסיטה העברית
מנחה לדוקטורט שלמה זלמן הבלין
מוסדות אוניברסיטת אריאל
בת זוג בלהה יהלום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלם יהלום (נולד ב-1970) הוא פרופסור במחלקה למורשת ישראל באוניברסיטת אריאל, וחוקר פרשנות התלמוד הבבלי וההלכה בתקופת הראשונים.

שלם יהלום נולד לפרופ' יוסף יהלום ולד"ר שלומית יהלום, בתו של יהודה קיל, למד בישיבת נתיב מאיר ובישיבת הר עציון. למד לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית וכתב עבודת תזה בנושא "בירורים בשאלת רבותיו הפרובנסליים של הרמב"ן", בהנחיית פרופ' ישראל משה תא-שמע. את עבודת הדוקטורט שלו עשה בהנחיית פרופ' שלמה זלמן הבלין באוניברסיטת בר-אילן בנושא "חשיבתו ההלכתית של הרמב"ן לאור מקורותיו הפרובנסלים".

בין השנים 1993–1999 שימש חוקר במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, בין השנים 1997–1998 שימש חוקר הגניזה האיטלקית באקדמיה הלאומית למדעים, ב-1998 שימש כחוקר במפעל המשנה - החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, בין השנים 1999–2001 שימש חוקר במסגרת עריכת מילון סוקולוף לארמית בבלית באוניברסיטת בר-אילן, בין השנים 2003–2011 שימש מרצה, באוניברסיטת בר-אילן ובמכללת אשקלון, כיום הוא מרצה באוניברסיטת אריאל.

יהלום נשוי לבלהה – שופטת בית משפט השלום בירושלים[1], ולהם שלושה ילדים, שחר תמרה ודורי. פרופסור אשר יהלום הוא אחיו.

כיווני מחקרו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהלום חקר את תורת פרובנס, את רבותיו הפרובנסליים של רמב"ן, את שרידי תורת הראב"ד וראב"י בכתבי הרמב"ן וכן את שאלת היעלמותה של סוגה זו. מוקד מחקרי נוסף הוא בעלי התוספות – עקרונות העריכה של רבי אליעזר מטוך, את מתודת הפלפול בתוספות רבינו פרץ ואת מהדורות תוספות שאנץ. כמו כן תרם רבות לחקר דיני המשפחה בימי הביניים - את העימות ההלכתי בשאלת תכנון משפחה, והראה כיצד שוכתבו הדעות המקלות בידי עורכים מאוחרים, את הליכי הקבלה והדחייה של תקנת רבנו תם להחזר נדוניה בפטירה מוקדמת של הכלה בקהילות האשכנזיות ותיאר את הבסיס לפסיקת רבנו תם המתירה לאישה נשואה להינשא למאהב גוי לאחר גירושיה וגיורו.

בין גירונה לנרבונה: אבני הבניין ליצירת הרמב"ן, יד יצחק בן-צבי, ירושלים תשע"ג[2].

יהלום פרסם מאמרים בנושאי מחקרו בכתבי העת פעמים, ציון, סידרא, עלי ספר, תרביץ, שלם, מדעי היהדות ועוד.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ קורות חייה באתר הרשמי של הרשות השופטת
  2. ^ על הספר באתר יד יצחק בן-צבי