לדלג לתוכן

ספרות חז"ל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

ששה סדרים (ש"ס)

[עריכה]
מסכתות הש"ס
סדר זרעים סדר מועד סדר נשים סדר נזיקין סדר קדשים סדר טהרות
ברכות שבת יבמות בבא קמא זבחים כלים
פאה עירובין כתובות בבא מציעא מנחות אוהלות
דמאי פסחים נדרים בבא בתרא חולין נגעים
כלאים שקלים נזיר סנהדרין בכורות פרה
שביעית יומא סוטה מכות ערכין טהרות
תרומות סוכה גיטין שבועות תמורה מקואות
מעשרות ביצה קידושין עדיות כריתות נידה
מעשר שני ראש השנה עבודה זרה מעילה מכשירין
חלה תענית אבות** תמיד* זבים
ערלה מגילה הוריות מדות* טבול יום
בכורים מועד קטן קנים* ידים
חגיגה עוקצים
מפתח צבעים
סגול = יש גם תלמוד ירושלמי וגם תלמוד בבלי למסכת זו
ירוק = תלמוד ירושלמי בלבד · תכלת = תלמוד בבלי בלבד · חום = אין תלמוד למסכת זו
*אין תוספתא למסכת זו · **אין תוספתא, אולם יש ברייתא אחרת למסכת זו
ש"ס ופוסקים: ספרי יסוד
ספרות חז"ל: משנה · תוספתא · תלמוד ירושלמי · תלמוד בבלי · מסכתות קטנות · מדרש
פוסקים: רמב"ם · ארבעה טורים · שולחן ערוך


מדרשים

[עריכה]

מדרשים תנאיים

[עריכה]
מדרשי הלכה
  • מכילתא דרבי ישמעאל עוסקת בחלקים ההלכתיים של ספר שמות. הגיבוש הסופי היה כנראה במאה השלישית או הרביעית. לפי התוכן מדובר במדרשים קדומים שחלקם אפילו מתקופת רבי עקיבא. ככל הנראה האמוראים לא הכירו את כל המכילתא כפי שהיא בידינו, אלא רק חלקים ממנה.
  • מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי עוסקת גם היא בחומר ההלכתי שבספר שמות, ומהווה ציר מקביל למכילתא דר"י, שבסופו של דבר התגבש לקובץ נפרד. הוא מתוארך לסביבות המאה הרביעית.
  • ספרא - מדרש ההלכה על ויקרא. מבוסס על שיטתו של רבי עקיבא עם תוספות מבית מדרשו של רבי ישמעאל. מן ההתיחסויות בתלמוד למדרשים על ויקרא קשה להכריע אם הספר היה לפני האמוראים או שהאמוראים והספרא מצטטית ממקור משותף. עיקר הקובץ התפתח באמצע המאה השלישית כהשלמה למשנה, אולם יש בו תוספות משלבים מאוחרים יותר.
  • ספרי - מדרש ההלכה על במדבר ודברים, גם הוא על פי האסכולות של רבי עקיבא ורבי ישמעאל. המדרש מכיל גם פרק נכבד של מדרשי אגדה. מאיזכורים של הספרי בתלמוד ובספרות הגאונים עולה שהיה קיים ספר גם על שמות, אולם הוא כנראה אבד במרוצת הזמן. הקובץ התגבש כנראה באמצע המאה השלישית.
מדרשי אגדה
  • סדר עולם רבא, מיוחס לתנא רבי יוסי בן חלפתא. מתאר את ההיסטוריה מבריאת העולם עד חורבן בית שני. הוא אינו מדרש הלכה, והייחוס שלו וודאי אינו נכון, אך מקורו כנראה תַּנָּאִי, והוא נכתב בידי מחבר אחד.

מדרש רבה

[עריכה]

המדרשים הקרויים "מדרש רבה" הם מן המדרשים הידועים והנלמדים ביותר. אולם למרות הדמיון בשמות, לא מדובר בקובץ מדרשי אחד, אלא בקבצים שנכתבו בתקופות שונות, במקומות שונים ועל ידי מחברים שונים.

  • בראשית רבה מתוארך למאה השישית. מדרש על חומש בראשית שיש בו ביאורי מילים ופסוקים והרחבות אגדתיות, חלקן רחוקות מאוד מפשט הפסוקים. משולבים בו גם משלים ואמיתות עממיות. העורך הביא דרשות ממקורות מוקדמים יותר, ובהם המשנה, התוספתא, מדרשי ההלכה ותרגומי המקרא. הוא מצטט גם מן התלמוד הירושלמי, כנראה בגרסה ששונה במקצת מן הגרסה שבידינו. בראשית רבה נערך ככל הנראה בתחילת המאה ה-5.
  • שמות רבה - (המאה ה-11 או ה-12)
  • ויקרא רבה - (אמצע המאה ה-7)
  • במדבר רבה - (המאה ה-12)
  • דברים רבה - (המאה ה-10)
  • שיר השירים רבה - (כנראה לפני אמצע המאה ה-9)
  • רות רבה - (כנ"ל)
  • איכה רבה - נמסר בשתי גרסאות: אחת נדפסה ב-1519 בפזארו והשנייה, מהדורת בובר, נערכה על פי כתב יד, והיא זו המצוטטת בשולחן ערוך ובמקורות נוספים. המדרש נערך כנראה במאה ה-5.

מדרשים נוספים מתקופת התלמוד והלאה

[עריכה]

ראו גם:

[עריכה]