גרד

יש להוסיף לדף זה את הערכים: גָּרַד, גֶּרֶד, גְּרָד.

גֵּרֵד (גם: גֵּרַד)

לשון חז"ל שפשף גוף; העביר עליו את ידו או כלי בחיכוך להסיר ממנו לכלוך או לקלפו. גם בגוף חי להסיר טפילים או גירוי.
- ”אין מגרדין לא מנעלים ישנים ולא סנדלים ישנים אבל סכין ומקנחין אותן“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק ג, הלכה טו)
- ”אין מגרדין במגרדת ביום טוב..אם היו מלוכלכות בטיט ובצואה מגרדן כדי שלא יטנפו את כליו“ (תוספתא, מסכת שבת – פרק טז, הלכה יט)
- ”שופר שארוך וקצרו כשר גרדו בין מבפנים בין מבחוץ כשר“ (תוספתא, מסכת ראש השנה – פרק ב, הלכה ד)
[עממי] גירה ונתן תחושה של רצון לגרד (1) בגוף.
- היד מגרדת לי.
- מגרד לי במרפק.