מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: חָנוּן.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חנון
|
הגייה* |
khnun
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ח־נ־ן
|
דרך תצורה |
משקל קְטוּל
|
נטיות |
ר׳ חְנוּנִים; נ׳ חְנוּנִית; נ"ר חְנוּנִיּוֹת
|
- [סלנג] כינוי גנאי לאדם ממושמע לחלוטין, או לאדם שהוא רך באפיו.
- "אבל אנ'לא מוותר כי אני לא מהחנונים / לא מוותר ולא פוחד מהסיכונים / לא מוותר לא מוותר" (לא מוותר, מאת הדג נחש)
- ראית את החנון הזה? הוא קיבל עליו את מטלת הסיכום.
- אטימולוגיה עממית גורסת שמקור המילה הוא מחונן. רוביק רוזנטל, לעומת זאת, גורס שהמילה נתגלגלה מ"חְנוּנָה", שמשמעה נזלת בערבית מרוקאית[1]. ראו חננה
מילים נרדפות[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- שווא נח באות גרונית בתחילת מילה, שלא לפי כללי הניקוד הרגילים.
קישורים חיצוניים[עריכה]
![ויקיפדיה](http://178.128.105.246/cars-http-upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/80/Wikipedia-logo-v2.svg/20px-Wikipedia-logo-v2.svg.png) ערך בוויקיפדיה: חנון |
הערות שוליים[עריכה]
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חנון
|
הגייה* |
khanun
|
חלק דיבר |
שם־תואר
|
מין |
זכר
|
שורש |
ח־נ־ן
|
דרך תצורה |
משקל קַטּוּל
|
נטיות |
|
- הנותן חנינה.
- ”וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת“ (תהילים פו, פסוק טו)