מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
יש להוסיף לדף זה את הערך: מִנָּה.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מנה
|
הגייה* |
mana
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
מ־י־ן
|
דרך תצורה |
משקל קַטְלָה
|
נטיות |
ר׳ מָנוֹת, מְנַת־
|
- כמות סופית בדידה.
- (בפרט), כמות של מזון; פרק של ארוחה שלמה.
- ”הַמַּקְרִיב אֶת-דַּם הַשְּׁלָמִים, וְאֶת-הַחֵלֶב--מִבְּנֵי אַהֲרֹן: לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין, לְמָנָה“ (ויקרא ז, פסוק לג)
- ”וַיְהִי הַיּוֹם וַיִּזְבַּח אֶלְקָנָה וְנָתַן לִפְנִנָּה אִשְׁתּוֹ וּלְכָל-בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ מָנוֹת. וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם כִּי אֶת-חַנָּה אָהֵב וַיהוָה סָגַר רַחְמָהּ.“ (שמואל א׳ א, פסוקים ד – ה)
- ”וַיֹּאמֶר לָעָם לְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת יְהוָה.“ (דברי הימים ב׳ לא, פסוק ד)
- אכלנו אתמול אצל חמותי ארוחה של חמש מנות.
- הוא מת ממנת יתר.
- תוצאת פעולת החילוק.
- 4 הוא מנת החלוקה של 36 ב־9.
- לפעמים צורת הנסמך מְנָת מובאת כשם עצם רגיל בעיקר "לתת מנת לכהנים" (חילוף הפסוק לתת מנת הכהנים)
- בקש לדעת את הכמות.
- ”וְשַׂמְתִּי אֶת־זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ; אֲשֶׁר אִם־יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת־עֲפַר הָאָרֶץ, גַּם־זַרְעֲךָ יִמָּנֶה.“ (בראשית יג, פסוק טז)
- ”וַיְהִי כִּרְאוֹתָם כִּי־רַב הַכֶּסֶף בָּאָרוֹן, וַיַּעַל סֹפֵר הַמֶּלֶךְ וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל; וַיָּצֻרוּ וַיִּמְנוּ אֶת־הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית־יהוה.“ (מלכים ב׳ יב, פסוק א)
- ”וּמָנִיתִי אֶתְכֶם לַחֶרֶב וְכֻלְּכֶם לַטֶּבַח תִּכְרָעוּ יַעַן קָרָאתִי וְלֹא עֲנִיתֶם דִּבַּרְתִּי וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וַתַּעֲשׂוּ הָרַע בְּעֵינַי וּבַאֲשֶׁר לֹא-חָפַצְתִּי בְּחַרְתֶּם.“ (ישעיהו סה, פסוק יב)
- ”מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים; לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא.“ (תהלים קמז, פסוק ד)
- ”מִי יְמַלֵּל / גְּבוּרוֹת יִשְׂרָאֵל, / אוֹתָן מִי יִמְנֶה? // הֵן בְּכָל דּוֹר / יָקוּם הַגִּבּוֹר / גּוֹאֵל הָעָם.“ (מִי יְמַלֵּל , מאת מנשה רבינא בזֶמֶרֶשֶׁת)
- בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כפועל המילה "mānu", הגייה: "מָאנוּ" , בכתב חקוק -"ana lā manê" , בהוראת: 1) לספור, להעביר. וגם בהוראת: 2)"כחול אשר על שפת הים", "הרבה מאוד". בכתב חקוק - "am-nu", "am-nu-ma" [1].
- יחידת משקל קדומה (כחצי קילוגרם)
- ”וְהַשֶּׁקֶל, עֶשְׂרִים גֵּרָה; עֶשְׂרִים שְׁקָלִים חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים שְׁקָלִים, עֲשָׂרָה וַחֲמִשָּׁה שֶׁקֶל--הַמָּנֶה, יִהְיֶה לָכֶם“ (יחזקאל מה, פסוק יב)
- מטבע השווה למאה זוזים.
- (1:) בכתובות המלכותיים ע"ש תגלת פלאסר השלישי ובנו שלמנאסר החמישי מופיעה באכדית כשם עצם המילה "manû", הגייה: "מָנאְוּ" , בכתב חקוק -".MA.NA" , בהוראת - 480 גרם (כ-1 פאונד) [2]. בספר מלכים מופיע כצירוף, "מנה-זהב": ”"וּשְׁלֹשׁ־מֵא֤וֹת מָֽגִנִּים֙ זָהָ֣ב שָׁח֔וּט שְׁלֹ֤שֶׁת מָנִים֙ זָהָ֔ב יַעֲלֶ֖ה עַל־הַמָּגֵ֣ן הָאֶחָ֑ת וַיִּתְּנֵ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ בֵּ֖ית יַ֥עַר הַלְּבָנֽוֹן“ (מלכים א׳ י, פסוק יז))".
- (2:) מופיע בצורת: "מן" בכתובת ארמית משובשת מאיזור אדום (עם), תקופת בית שני : "...בְּ-14 לְתַמּוּז שְׁנַת 40 (272 לפנה"ס) . הָיִיתִי בַּגִּנָּה לְכוּסְכְּהֵל . מָן עֲבֹר זִפְתָּא (הלוואה)..." (M 153;AL 3 1441), [3].בכתובה ממרשה מופיעה תיבת מנה כנדוניה לכלה , בצורה-"מנאי", בַּרְתַּהּ זוּד לְבוּשׁ וּמְנַאי שְׁוִין כֶּסֶף זוּזִין 300... (כתובה ממרשה)