מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
פִּנְכָּה
|
הגייה* |
pinka
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
נקבה
|
שורש |
|
דרך תצורה |
משקל קִטְלָה
|
נטיות |
פנכת, פְּּנָכוֹת, פִּּנְכוֹת
|
- לשון חז"ל צלחת או קערה.
- ”פינכא דארזא והדין. פינכא דגרסין מסייע לאבא“ (ירושלמי, מסכת שבת – פרק ו, הלכה ב)
- שמה לפניהם שתי פנכות מרק ולחם נקי
- לחתך מאותה אמצת בשר שבתוך הפנכה נתחים-נתחים
- הים שקט, דומה לפנכה של ענקים עשויה עופרת
- מיוונית: (πίναξ pinax) - לוח או מגש. משם התגלגלה לארמית וסורית בצורת פינכא: (ܦܝܢܟܐ) בהוראת קערה. המילה התגלגלה גם לערבית בצורת: فِنْجَان (פִנְגָ'אן) - ספל. מאותה המילה נגזרה גם המילה פנקס.
- בכל מקום בחז"ל הפינכה מתפרשת צלחת או קערה. במקום אחד פירש רש"י כף(תענית כד ע"ב)
![ויקיפדיה](http://178.128.105.246/cars-http-upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/80/Wikipedia-logo-v2.svg/20px-Wikipedia-logo-v2.svg.png) ערך בוויקיפדיה: צלחת |