לדלג לתוכן

הארכה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.

הארכה היא תוספת זמן שמוסיפים למשחק ספורטיבי בסופו, כדי למנוע מצב של תיקו.

במשחק כדורגל נוספת הארכה אם התוצאה היא שוויון לאחר סיום הזמן הרגיל (90 דקות במשחקי בוגרים).

ההארכה מתקיימת רק כאשר יש צורך בקבוצה מנצחת במשחק, כלומר בתחרות בשיטת "נוק אאוט", שבו רק קבוצה אחת יכולה לעבור לשלב הבא או לזכות בתחרות כשהזכייה נקבעת על פי המנצחת במשחק הכרעה. במשחקי בוגרים, הארכה היא בת 30 דקות, ומחולקת לשתי מחציות של 15 דקות שביניהן הקבוצות מחליפות צדדים.

להארכה בכדורגל היו שלושה סוגי סיומות לאורך ההיסטוריה:

  • שער הזהב - הקבוצה הראשונה שמבקיעה מנצחת. שיטה זו הופסקה מחשש לבריאות השחקנים, שכן למען מניעת ספיגת שער זהב, שחקנים היו עלולים לסכן את חייהם.
  • שער הכסף - שיטה חדשה יחסית שנוסתה לראשונה ביורו 2004 במשחק חצי הגמר בין יוון לצ'כיה. בהארכה זאת, אם יש מובילה לאחר 15 דקות (סוף המחצית הראשונה של ההארכה), היא המנצחת. אם אחרי 15 דקות יש שוויון, המשחק יימשך עוד 15 דקות.
  • הארכה רגילה - הקבוצה המובילה לאחר 30 דקות הארכה מנצחת.

במצב של שוויון לאחר הארכה, נהוג כיום להכריע את המשחק בדו-קרב פנדלים.

הארכה אינה זהה לתוספת זמן, שהיא זמן קצר של כמה דקות שהשופט מוסיף לשיקול דעתו בסיום כל מחצית במהלך ה-90 דקות או אף במהלך הארכה, כדי לפצות על עצירות במהלך המשחק הרגיל, שנוצרות בגלל עיכובים אדמיניסטרטיביים (חילופים, הזמן שלקח לסדר ולבעוט בעיטות ועוד), בזבוזי זמן של השחקנים או פציעות שחייבו טיפול רפואי במגרש.

בכדורגל חופים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשחק כדורגל חופים משוחקת הארכה בכל משחק שמסתיים בשוויון, גם אם אין חובה במנצחת. הארכה משוחקת אם יש שוויון לאחר 36 דקות משחק (3 שלישים של 12 דקות). אורך הארכה בכדורגל חופים הוא 3 דקות, והיא דומה להארכת שער הזהב בכדורגל. במקרה שאין הכרעה אחרי 3 דקות, הקבוצות יעברו לבעיטות עונשין. שלא כמו בכדורגל, בבעיטות העונשין המנצחת תהיה מי שתוביל אחרי כל זוג בעיטות (אחת לכל קבוצה).

בכל משחק כדורסל, אם לאחר הזמן הרגיל (40 דקות בכדורסל העולמי או 48 דקות בליגת ה-NBA) התוצאה שווה - תהיה הארכה בת חמש דקות. אם גם לאחר הארכה התוצאה שווה - יהיו הארכות נוספות (כולן בנות חמש דקות), עד שהמשחק יוכרע.

במשחקי רוגבי נהוג להוסיף הארכה של 20 דקות כאשר יש צורך בהכרעה לאחר שוויון.

בדרך כלל, משחק כדוריד יכול להסתיים בתוצאת תיקו אם יש שוויון בתום זמן המשחק, אלא אם הוא מתקיים במהלך טורניר בשיטת "המפסיד יוצא" שבו חייבת להיקבע מנצחת. במקרה כזה, ניתנת הארכה של 10 דקות (2 מחציות של 5 דקות כל אחת). אם יש שוויון בתום ההארכה, ניתנת הארכה נוספת, ואם יש שוויון לאחר 2 הארכות, המשחק מוכרע ב"שובר שוויון" - זריקות עונשין של שחקני שתי הקבוצות לחלופין מקו שבעה המטרים.

בשחמט תחרותי מוקצבות בדרך כלל לכל שחקן שעתיים ל-40 מסעים ראשונים. אם המשחק לא הוכרע תוך 40 מסעים, מקבלים השחקנים תוספת זמן של שעה נוספת לכל אחד ל-20 מסעים. אם גם זה לא הספיק, מקבלים השחקנים חצי שעה נוספת לכל אחד עד סוף המשחק. אם המשחק לא הוכרע, השחקן שזמנו אזל מהר יותר, הוא המפסיד.

בליגת ה-NFL משך המשחק הוא ארבעה רבעים בני 15 דקות כל אחד. אם במהלך משחק בעונה הסדירה לא הושגה הכרעה במשך הזמן הרגיל, נוסף למשחק רבע נוסף. בהארכה, אם הקבוצה משיגה טאצ'דאון בסדרת המהלכים הראשונה בהארכה היא מנצחת באופן מידי, וכך גם אם מושג "סייפטי". אם הקבוצה לא הצליחה להשיג טאצ'דאון אלא שער שדה, ליריבתה יש אפשרות בסדרת המהלכים הבאים להבקיע טאצ'דאון ולזכות בניצחון או שער שדה ולהשוות את התוצאה. אם שתי הקבוצות הבקיעו שער שדה במהלכים הראשונים שלהם או שהקבוצה הראשונה לא הצליחה להשיג שער שדה בסדרת המהלכים הראשונה, ההכרעה מתקבלת כאשר אחת הקבוצות מצליחה להשיג נקודות. אם אף קבוצה לא השיגה נקודות במהלך ההארכה, המשחק מסתיים בשוויון. במשחקי הפלייאוף, השיטה דומה, אך המשחק ממשיך עד הכרעה.

משחק בייסבול כולל תשעה סבבים (אינינג) בהם כל קבוצה מגישה ליריבתה. אם המשחק לא הסתיים בהכרעה לאחר תשעה סבבים אלו ממשיכות הקבוצות לשחק עד להשגתה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא הארכה בוויקישיתוף