לדלג לתוכן

Ostindustrie

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Ostindustrie
נתונים כלליים
תקופת הפעילות מרץ 1943 – מרץ 1944 (כשנה) עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום המטה גנרלגוברנמן עריכת הנתון בוויקינתונים
ענפי תעשייה ייצור עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

Ostindustrie‏ GmbH (בגרמנית: "תעשייה מזרחית", ובקיצור Osti‏ GMBH = חברה בע"מ) היה אחד מפרויקטים תעשייתיים רבים שהקים האס אס תוך שימוש בעבודת כפייה יהודית ופולנית במהלך מלחמת העולם השנייה. Ostindustrie נוסדה במרץ 1943 בפולין הכבושה על ידי גרמניה, והפעילה מפעלי תעשייה יהודיים ופולניים שהוחרמו במלחמה, כולל מפעלי יציקה, מפעלי טקסטיל, מחצבות ומפעלי זכוכית. בראש Ostindustrie עמד אובר-שטורמפיהרר מקס הורן, שהיה כפוף ישירות לאובר-גרופנפיהרר אוסוולד פוהל מהמשרד הראשי למשק ומנהל של האס אס.[1] בשיאה עבדו בחברה כ-16,000 יהודים ו-1,000 פולנים, שנכלאו ברשת מחנות עבודה וריכוז במחוז לובלין שבשטח הגנרלגוברנמן.[2][1]

גרופנפיהרר אודילו גלובוצניק קיווה להפוך את Ostindustrie לחברת חימוש, אך ויתר על הרעיון כדי להמשיך במבצע ריינהרד.[3] החברה פורקה לקראת מתקפת הנגד הסובייטית של 1944.[2][1][3] כל כוח העבודה של Ostindustrie נרצח בתהליך פירוק החברה, כחלק מהשואה בפולין.[4]

עד 16 במאי 1943 שלטה SS Ostindustrie GmbH בכמה מפעלים ובתי מלאכה ברחבי פולין [5] שקובצו ליחידות עבודה מנהתיות בשם Werk. בין המפעלים היו מפעל זכוכית בוולומין (Werk I), מפעל כבול בדורוהוצ'ה (Dorohucza) במסגרת Werk II, מפעל למטאטאים ומברשות בלובלין - Werk III - בתי מלאכה בבליז'ין (Bliżyn), ראדום, וטומשוב לובלסקי שהיו חלק מ-Werk IV, וכן Splitwerk - קבוצת מפעלים בהם מפעל נעליים, מפעל חייטות ונגרות בקרשניק, מפעל דשא בראדום ומפעל יציקה לברזל בלובלין (Werk V). כמה Werke נוספים היו בבנייה באותה תקופה, כולל מפעלי חלקי חילוף לרכב, בטרווניקי (Werk VI), מפעל עבודות עפר ואבן בלובלין (Werk VII), מפעל לכלים סניטריים רפואיים (Werk VIII), בתי מלאכה שונים לעבודת עבדים בלבוב, ומחנה עבודה בפוניאטובה (שמאוחר יותר הועבר לטבנס). [6] עד אמצע 1943, גלובוצניק העריך את כוח העבודה של אוסטי בכ-45,000 יהודים שנלקחו מרשת של מחנות מקבילים לסניף הראשי במיידנק; עם זאת, התשתית הפיזית באזור לא הספיקה לאכלס מספרים כאלה.[7][8]

מקס הורן האמין שעבודת כפייה יהודית היא הדרך לעתיד, אך תוכניותיו נעצרו על ידי המרידות בגטאות ורשה וביאליסטוק, האחרון במקום אליו נועדו לעבור מפעלי הטקסטיל והחימוש של[7][9][10] בעקבות ההתקוממויות, ועם התפנית בחזית המזרחית, החליט האס אס לחסל את עובדי הכפייה היהודים שנותרו בפולין כדי למנוע תסיסה נוספת. ב-3 בנובמבר 1943, כוח העבודה של Ostindustrie חוסל בשלמותו במהלך אקציית ארנטפסט, בה נורו כ-43,000 קורבנות מרחבי מחוז לובלין בתעלות שהוסוו כתעלות נגד טנקים.[11] לאחר מכן, הורן התלונן בדיווח לגלובוצניק על תוצאות האקציה וטען שזו הפכה את Ostindustrie ל"חסרת ערך לחלוטין באמצעות הסגה [sic] של כוח העבודה היהודי".[12] החברה הוכרזה בלתי פעילה רשמית במרץ 1944.[2]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Schulte, Jan Erik (1 בינואר 2007). de Gruyter, Walter (ed.). Juden in der Ostindustrie GmbH. Ausbeutung, Vernichtung, Öffentlichkeit: Neue Studien zur nationalsozialistischen Lagerpolitik (בגרמנית). Institut für Zeitgeschichte. pp. 54–56. ISBN 978-3110956856. נבדק ב-11 ביולי 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  • "Białystok – History". Virtual Shtetl (Museum of the History of Polish Jews). pp. 6–7. אורכב מ-המקור ב-17 באוקטובר 2013. נבדק ב-11 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  • Silberklang, David (2013). Gates of Tears: the Holocaust in the Lublin District (באנגלית). Jerusalem: Yad Vashem. ISBN 978-965-308-464-3.

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 3 Dobroszycki, Lucjan (1984). "Introduction (Ostindustrie)". The chronicle of the Łódź Ghetto: 1941-1944. Yale University Press. p. lxi. ISBN 0300039247. נבדק ב-11 ביולי 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Yad Vashem (2013). "Ostindustrie GMBH" (PDF file, direct download 19.6 KB). Shoah Resource Center, The International School for Holocaust Studies. נבדק ב-11 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 Longerich, Peter (15 באפריל 2010). "Murders and Deportations 1942–3". Holocaust: The Nazi Persecution and Murder of the Jews. Oxford University Press. p. 377. ISBN 978-0-19-280436-5. נבדק ב-11 ביולי 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  4. ^ Stone, Dan (1 בספטמבר 2010). Histories of the Holocaust. Oxford University Press. ISBN 978-0191614200. נבדק ב-11 ביולי 2013. {{cite book}}: (עזרה)
  5. ^ Schulte 2007, p. 72.
  6. ^ Schulte 2007, p. 55.
  7. ^ 1 2 Chmielewski, Jakub (2013). "Ostindustrie (Osti)". Obozy pracy w dystrykcie lubelskim (בפולנית). Leksykon Lublin (Ośrodek "Brama Grodzka – Teatr NN"). נבדק ב-12 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ "Zagłada lubelskich Żydów" [Annihilation of Lublin Jews]. Obozy pracy w dystrykcie lubelskim (בפולנית). Leksykon Lublin (Ośrodek "Brama Grodzka – Teatr NN"). 2013. אורכב מ-המקור ב-14 בספטמבר 2013. נבדק ב-12 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Datner, Szymon (בדצמבר 1945). "The Fight and the Destruction of Ghetto Białystok". Kiryat Białystok, Yehud. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Megargee, Geoffrey P., ed. (2009). The United States Holocaust Memorial Museum encyclopedia of camps and ghettos, 1933–1945. Vol. II: Ghettos in German-occupied Eastern Europe. Bloomington: Indiana University Press. pp. 886–871. ISBN 978-0-253-35599-7.
  11. ^ Browning, Christopher R. (1998). "Arrival in Poland" (PDF file, direct download 7.91 MB complete). Ordinary Men: Reserve Police Battalion 101 and the Final Solution in Poland. Penguin Books. pp. 135–142. ארכיון (PDF) מ-19 באוקטובר 2013. נבדק ב-7 במאי 2013. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ United States Nuremberg Military Tribunals (13 במרץ 1944). "Max Horn : Business Report II of the Ostindustrie G.m.b.H. for the year 1943". A digital Document Collection of the Harvard Law School Library. Nuremberg Trials Project. pp. 3 of 6. אורכב מ-המקור ב-21 במאי 2014. נבדק ב-11 ביולי 2013. {{cite web}}: (עזרה)