לדלג לתוכן

מעמד

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מַעֲמָד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעמד
הגייה* ma'amad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־מ־ד
דרך תצורה משקל מַקְטָל
נטיות ר׳ מַעֲמָדוֹת; מַעֲמַד־, ר׳ מַעֲמָדוֹת־
  1. [ארכאי] מקום שאדם עומד בו. בפרט, מקום קבוע הנגזר מתפקידו.
    • ”וְהַמְשֹׁרֲרִים בְּנֵי אָסָף עַל מַעֲמָדָם כְּמִצְוַת דָּוִיד וְאָסָף וְהֵימָן וִידֻתוּן חוֹזֵה הַמֶּלֶךְ, וְהַשֹּׁעֲרִים לְשַׁעַר וָשָׁעַר.“ (דברי הימים ב׳ לה, פסוק טו)
    • ”כִּי מַעֲמָדָם לְיַד בְּנֵי אַהֲרֹן לַעֲבֹדַת בֵּית יְהוָה עַל הַחֲצֵרוֹת וְעַל הַלְּשָׁכוֹת וְעַל טָהֳרַת לְכָל קֹדֶשׁ.“ (דברי הימים א׳ כג, פסוק כח)
    • ”וּמַאֲכַל שֻׁלְחָנוֹ וּמוֹשַׁב עֲבָדָיו וּמַעֲמַד משרתו [מְשָׁרְתָיו] וּמַלְבֻּשֵׁיהֶם וּמַשְׁקָיו וְעֹלָתוֹ אֲשֶׁר יַעֲלֶה בֵּית יהוה.“ (מלכים א׳ י, פסוק ה)
    • הֲיֶשׁ לִי מַעֲמָד אִם תֶּהְדְּפֵנִי? וְאִם לִי מַהֲלָךְ אִם תַּעְצְרֵנִי? "רְשִׁיּוֹת", רבי יהודה הלוי
  2. מקומו של אדם בדרוג חברתי, מקצועי, פוליטי וכדומה, או כלל האנשים הנמצאים בדרוג זה.
  3. (במילה "במעמד") נוכחות.
  4. התכנסות של אנשים, לרוב בארוע חגיגי או בעל חשיבות רבה.
  5. מתקן שמשמש להעמדה ולתצוגה של חפצים.
    • על המעמד הזה מניחים את המתנות.

גיזרון

[עריכה]
  • במקרא בעיקר במשמעות "מקום הקבוע לעמוד בו". אולי, להוציא הפסוק ”וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ“ (ישעיהו כב, פסוק יט). אך גם כאן נקל לפרש זאת כהרחבה מטפורית של המשמעות היסודית: מקום עמידה.
  • "במעמד" במשמעות "בנוכחות" מופיע תדיר כבר בתלמוד.

צירופים

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

מילים נרדפות

[עריכה]

ניגודים

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכה]
ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: מעמד חברתי

מָעֳמָד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מועמד
הגייה* mo׳omad
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־מ־ד
דרך תצורה משקל מֻקְטָל
נטיות נ׳ מָעֳמֶדֶת, ר׳ מָעֳמָדִים, מָעֳמָדֵי־; נ"ר מָעֳמָדוֹת
  1. מי שמתמודד לתפקיד כלשהו, כגון הנהגת ארגון, ועד או מפלגה.
    • ”קבוצות רעיוניות, השואפות להניע את הקונגרס להחלטה זו או אחרת – למשל, לעבודה מעשית בארץ-ישראל, – צריכות להציג מראש את מועמדיהן, המסכימים והמוכשרים להאבק בקונגרס על תביעה זו או אחרת, ורק אחרי־כן לגשת לגיוס 200 הקולות לכל מועמד.“ (מה עלינו לעשות, מאת זאב ז'בוטינסקי, בפרויקט בן יהודה)

גיזרון

[עריכה]

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

מְעֻמָּד

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעומד
הגייה* me'umad
חלק דיבר תואר־הפועל
מין זכר
שורש ע־מ־ד
דרך תצורה משקל מְקֻטָּל
נטיות
  1. ארכאי בעמידה.
    • "פרומקין, אשר דבר את דבריו עד כה מעומד ובמנוחה שלמה, הפסיק פתאם ויחל להתהלך בחדר"

גיזרון

[עריכה]
  • מקור המילה מְעֻמָּד בהגייה שגוייה בלשון חז"ל, כפי שהיא באה לידי ביטוי במסורת ההגייה והניקוד האשכנזית של הצורה "מעומד" שבמשנה. במסורת הספרדית מבוטאת המילה מֵעֹמֶד (במלעיל), ובמסורת התימנית – מֵעוֹמֵד. מבחינה פורמלית שקולה הצורה מְעֻמָּד במשקל מְפֻעָל, צורת בינוני נסתר של בניין פֻּעַל; אך לאמתו של דבר, מסתבר כי ניקוד המילה המקורי היה מֵעוֹמֵד (= מִן עוֹמֵד), בהתאם למסורת התימנית, וכך מנוקדת המילה בכתבי יד מדויקים. למבנה תחבירי זה של מן + בינוני יש מקבילה בארמית הגלילית. במסורת אשכנז נשתכח מבטאה המקורי של המילה, והכתיב "מעומד" התפרש כצורת מְפֻעָל ונוקד בהתאם. כיוצא בו: מִיּוֹשֵׁב ולא מְיֻשָּׁב.[1]

ניגודים

[עריכה]

הערות שוליים

[עריכה]
  1. יחזקאל קוטשר, "מחקרים בארמית הגלילית", תרביץ כב (תשי"א), 190–192

מְעַמֵּד

[עריכה]
  1. עברית חדשה האדם שמסדר את הטקסט בסדר העמודים לדפוס.

גיזרון

[עריכה]