לדלג לתוכן

אן ווג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
En Vogue
בהופעה, 2015
בהופעה, 2015
מקום הקמה אוקלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1989
סוגה R&B דאנס-פופ פופ נשמה
חברת תקליטים Atlantic, EastWest Discretion, 33rd Street, Rufftown, Pyramid
פרסים והוקרה
  • פרס רכבת הנשמה לזמר, צמד או להקת R&B הטוב יותר (1991)
  • אלבום סול/רית'ם אנד בלוז נבחר (1993)
  • פרס MTV Video Music לכוראוגרפיה הטובה ביותר (1993)
  • פרס המוזיקה האמריקאית ל-R&B (1994)
  • פרס MTV לקליפ R&B הטוב ביותר (1994)
  • פרס VMA לקליפ הדאנס הטוב ביותר (1994)
  • פרס VMA לקליפ הדאנס הטוב ביותר (1993)
  • פרס רכבת הנשמה על שם סמי דייוויס ג'וניור - בדרן השנה (1993)
  • פרס MTV לקליפ R&B הטוב ביותר (1993)
  • פרס MTV Video Music לכוראוגרפיה הטובה ביותר (1992)
  • פרס רכבת הנשמה לאלבום R&B/נשמה הטוב ביותר של צמד או להקה (1993)
  • פרס MTV Video Music לכוראוגרפיה הטובה ביותר (1994) עריכת הנתון בוויקינתונים
www.envoguemusic.com
פרופיל ב-IMDb
חברים
טרי אליס
סינדי הרון
רונה בנט
חברים לשעבר
דון רובינסון
מקסין ג'ונס
אמנדה קול
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אן ווג (En Vogue) היא להקת R&B/פופ, שבמקור כללה את טרי אליס, דון רובינסון, סינדי הרון ומקסין ג'ונס.[1]

הלהקה הוקמה באוקלנד, קליפורניה, בשנת 1989, והגיעה למקום השישי במצעד US Hot 100 עם הסינגל "Hold On", מאלבום הבכורה שלהן מ-1990 Born to Sing. ב-1992 יצא אלבום שני, Funky Divas, שהעפיל לטופ-10 בארצות הברית ובבריטניה, וכלל שלושה להיטים - ."My Lovin' (You're Never Gonna Get It)", שהגיע גם הוא למקום שני, וכן את "Giving Him Something He Can Feel" ו-"Free Your Mind" שהיו בעשרת הראשונים.

ב-1996, "Don't Let Go (Love)" היה ללהיט מקום-שני השלישי של הקבוצה במצעד הפופ, ולסינגל השישי שהגיע למספר אחד במצעד ה-R&B. רובינסון עזבה את הקבוצה ב-1997, זמן קצר לפני שיצא האלבום השלישי, EV3, אשר גם הגיע בארצות הברית ובבריטניה לראש המצעדים. ג'ונס עזבה את הקבוצה ב-2001, והוחלפה על ידי אמנדה קול; אך בשנת 2003, קול עזבה והוחלפה על ידי רונה בנט, במשך ההקלטות של האלבום Soul Flower. ההרכב המקורי התאחד מחדש לשם הופעות, פעם ב-2005, ושוב לסבב ההופעות לכבוד 20 שנה ל-En Vogue, "En Vogue: 20th Anniversary". זמן קצר לאחר הסיום ההופעות, רובינסון וג'ונס עזבו כדי להתמקד בקריירות סולו, ובנט חזרה להופיע עם הקבוצה כשלישייה.

En Vogue מכרו יותר מ-30 מיליון אלבומים ברחבי העולם, והן מדורגות כמספר 18 ברשימת האמנים והלהקות המצליחות של שנות התשעים של מגזין בילבורד.[2] הקבוצה זכתה בשבעה פרסי MTV, שלושה פרסי Soul Train, שני פרסי המוזיקה האמריקאיים, וקיבלו שבע מועמדויות לפרס גראמי.[3]

חברות הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • טרי אליס
  • סינדי הרון
  • רונה בנט

חברות לשעבר

  • דון רובינסון (1989–1997)
  • מקסין ג'ונס (1989–2001)
  • אמנדה קול (2001–2002)

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Born to Sing (1990)
  • Funky Divas (1992)
  • EV3 (1997)
  • Masterpiece Theatre (2000)
  • The Gift of Christmas (2002)
  • Soul Flower (2004)

סבבי הופעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Funky Divas Tour (1992)
  • EV3 Tour (1997)
  • En Vogue Live! (2005)
  • En Vogue: 20th Anniversary Tour (2010–11)

פילמוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
שנה כותרת התפקיד הערות
1995 פצצה על טנק מודל הופעת אורח
באטמן לנצח בנות בפינה / זונות הופעת אורח
2014 חג המולד עם En Vogue עצמן התפקיד העיקרי
שנה כותרת התפקיד פרק
1993 In Living Color עצמן פרק: "סטייסי קון של בית הספר לשוטרים"
עולם אחר צ'ריטי, פיית', הנרייטה, הופ פרק: "תתעסק בעניינים שלך"
רוק דיווה סיטי 3 פרקים
1994 רחוב סומסום עצמן "רחוב סומסום - יום ההולדת ה-25: מחזמר חגיגה"
1995 רחוב סומסום עצמן פרק: "Elmopalooza"
1997 את האחים וויאנס עצמן פרק: "אני הייתי עבד האהבה של En Vogue"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אן ווג בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]