לדלג לתוכן

כוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כּוּנְיָה (בערבית كنية, שם עצם בלשון נקבה, הן בערבית והן בעברית) הוא שם או כינוי מקובל בעולם הערבי והמוסלמי שאדם מאמץ לעצמו במהלך חייו בנוסף לשמו המקורי. הכוניה מתייחסת בדרך כלל לשם הבן הבכור של האדם. מי שעדיין לא נולדו לו ילדים, מאמץ לעצמו כוניה על שם דמות היסטורית, או על שם אביו, או על שם תכונה או כינוי של אותו אדם. הכוניה נחשבת לסוג של אות כבוד, ויש אנשים שהכוניה שלהם מוכרת יותר מאשר שמם המקורי.

לגברים הכוניה מתחילה במילה אבו (أبو – אב בערבית), ולנשים במילה אום (أم – אם בערבית).

דוגמאות לכוניה על שם הבן הבכור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לכוניה על שם דמות היסטורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לכוניה על שם תכונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוניה בוויקישיתוף