מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
חיים
|
הגייה* |
khayim
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר רבוי
|
שורש |
ח־י־י/ה
|
דרך תצורה |
|
נטיות |
ר׳ סעיף מידע נוסף
|
- התקופה שבין הלידה ועד למוות, מכלול התופעות הקורות לאורגניזם במהלך קיומו.
- ”וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה“ (בראשית כג, פסוק א)
- ”וַיֹּאמֶר שִׁמְשׁוֹן תָּמוֹת נַפְשִׁי עִם-פְּלִשְׁתִּים וַיֵּט בְּכֹחַ וַיִּפֹּל הַבַּיִת עַל-הַסְּרָנִים וְעַל-כָּל-הָעָם אֲשֶׁר-בּוֹ וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים אֲשֶׁר הֵמִית בְּמוֹתוֹ רַבִּים מֵאֲשֶׁר הֵמִית בְּחַיָּיו“ (שופטים טז, פסוק ל)
- מעשיו היומיומיים של האדם ותדמיתו העצמית והחברתית.
- ”וַיְמָרֲרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים וּבְכָל-עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל-עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ“ (שמות א, פסוק יד)
- ”הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ“ (דברים ל, פסוק יט)
- ”וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל-שָׁאוּל מִי אָנֹכִי וּמִי חַיַּי מִשְׁפַּחַת אָבִי בְּיִשְׂרָאֵל כִּי-אֶהְיֶה חָתָן לַמֶּלֶךְ“ (שמואל א׳ יח, פסוק יח)
- פסיכואנליטיקאים מחלקים את חיי האדם לשלבים: ינקות, ילדות, התבגרות, גיל מעבר, גיל עמידה וזקנה.
- קיום אורגני.
- ”וְעַתָּה יְהוָה קַח-נָא אֶת-נַפְשִׁי מִמֶּנִּי כִּי טוֹב מוֹתִי מֵחַיָּי“ (יונה ד, פסוק ג)
- חוקרים מסוימים סבורים כי ישנם חיים על פני מאדים.
- בהשאלה: ארועים מרגשים הקורים לאדם שאינם על דרך השגרה ומעניקים תחושה של רעננות.
- אחרי שהתחלתי ללכת אחרי העבודה לשיעורי יוגה ולהתנדב במרכז לנפגעים בתאונות דרכים, הרגשתי שיש לי חיים.
- "אם תקרא לי מלמטה / אני אקרא למשטרה / אז תשיג לך חיים / כי אין לך ברירה." (יאללה לך הביתה מוטי, מאת קובי אוז)
- שם פרטי לזכר.
- "יש לי מותק של ארנב / שקוראים לו חיים / הוא פזיז וגם שובב, / כי הוא קל רגליים" (מותק של ארנב, מאת מיכל חזון)
- כינוי חיבה לאהוב.
- "אני חולמת ת'חיוך שלך, חיים שלי. / חולמת שתמיד תחייך. / מה לא הייתי עושה בשבילך, חיים שלי, / כדי שממני אף פעם לא תלך." (חיים שלי, מאת סמדר שיר)
- בכתבי השבי"ט מופיעה פרשנות לסיבה ש"חיים" הם ברבים ומוות הוא ביחיד:
- "...כי החיות היא הרכבת היסודות ומיתה הן הפרדתם, ולכן נקראו כל אחד ואחד חיים בלשון רבים..." שמואך טוביה שטרן, "כתבי השבי"ט - ספר השמים מספרים (עמוד 86)". HebrewBooks, 1/1/2010.
![ויקיפדיה](http://178.128.105.246/host-http-upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/8/80/Wikipedia-logo-v2.svg/20px-Wikipedia-logo-v2.svg.png) ערך בוויקיפדיה: חיים |
![ויקיציטוט](http://178.128.105.246/host-http-upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/fa/Wikiquote-logo.svg/20px-Wikiquote-logo.svg.png) ציטוטים בוויקיציטוט: חיים |
השורש חיה
|
השורש ח־י־ה הוא שורש מורכב הניטה בחלק מזמן העבר ובזמן הבינוני של בניין קל לפי גזרת ע"ע, וביתר הנטייה ניטה לפי גזרת נל"י/ה.
ח־י־ה
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
קַל
|
חַי (זכר) או חָיָה (זכר)
|
חַי
|
יִחְיֶה
|
חֱיֵה או חֲיֵה
|
לִחְיוֹת
|
נִפְעַל
|
|
|
|
|
|
הִפְעִיל
|
הֶחֱיָה
|
מַחֲיֶה
|
יַחֲיֶה
|
הַחֲיֵה
|
לְהַחֲיוֹת
|
הֻפְעַל
|
הָחֳיָה
|
מָחֳיֶה
|
יָחֳיֶה
|
-אין-
|
-אין-
|
פִּעֵל
|
חִיָּה
|
מְחַיֶּה
|
יְחַיֶּה
|
חַיֵּה
|
לְחַיּוֹת
|
פֻּעַל
|
חֻיָּה
|
מְחֻיֶּה
|
יְחֻיֶּה
|
-אין-
|
-אין-
|
הִתְפַּעֵל
|
הִתְחַיָּה
|
מִתְחַיֶּה
|
יִתְחַיֶּה
|
הִתְחַיֵּה
|
לְהִתְחַיּוֹת
|
- בבניין קל, המטה בצורת העבר לפי נחי ל"י/ה: חָיָה (נסתר), חָיְתָה (נסתרת), חָיוּ וכולי אינו משתבש.
- בבניין הפעיל, הצורות הרווחות הן צורת העבר וצורת המקור, יתר הצורות נהוגות לפי בניין פיעל.
- בבוא אותיות השימוש לפני שורש זה, כאשר על פה"פ להיחטף, היא נהפכת לשווא ואות השימוש באה לפניה בחיריק (וזו גם הדרך לצורת העתיד בבניין קל עם אותיות אית"ן), דוגמת: ”וִחְיוּ“ (בראשית מב, פסוק יח), ”וִחְיִיתֶם“ (יחזקאל לז, פסוק ה), ”לִחְיוֹת“ (יחזקאל לג, פסוק יב) וכדומה.
| |
|